Page 112 - PIN-V2
P. 112

‫ההלכה שבתורה | תורת גילה‬                                                                                    ‫‪94‬‬

     ‫םינופרנרבונרםו רה‬

‫שלא ישמע לו‪ ,‬דזה הוי רשע‪ ,‬אלא גם אם מצווה אותו לעבור על דברי תורה לצורכו והנאתו‬
            ‫האישית‪ ,‬וכגון להאכילו וכדומה‪ ,‬לא ישמע לו‪( .‬ילקו"י הל' כיבוד אב ואם פרק יא ס"א)‬

                                                    ‫‪ -‬דרך התפילה על אביו ועל אמו‬
‫כשמתפלל על הוריו לפני השם יתברך בתפלתו‪ ,‬לא שייך לומר "עשה למען אבי"‪.‬‬
‫והמתפלל על אביו החולה‪ ,‬לא יתארהו בתארי כבוד‪ ,‬כגון אבי מורי עטרת ראשי‪ ,‬אלא יאמר‪:‬‬
‫"עבדך אבי פלוני בן פלונית"‪ .‬וכן כשמתפלל על אמו יאמר‪ ,‬אמתך אמי פלונית בת פלונית‪.‬‬

                                                                                    ‫(ילקו"י שם פרק ג' ס"ו)‬

                                                        ‫‪ -‬להפריש את אביו מעבירה‬
‫ראה את אביו שעובר על דברי תורה‪ ,‬או אפילו על דברי חכמים ודברים שאסורים רק‬
‫מדרבנן‪ ,‬לא יאמר לו "עברת על דברי תורה"‪ ,‬אלא יאמר לו "אבא כתוב בתורה כך וכך"‪,‬‬
‫כאילו הוא שואל ממנו‪ ,‬ולא כמזהירו‪ ,‬והוא יבין מעצמו ולא יתבייש‪ .‬והדין בזה גם באמו‪,‬‬

                                 ‫שאם ראה אותה עוברת על איזה איסור‪ ,‬יאמר לה כנז'‪.‬‬
‫ואם אביו עם הארץ וראהו עובר על דברי תורה‪ ,‬ואינו מבין על ידי הרמז הנז'‪ ,‬יאמר לו‪ :‬מעשה‬
‫שהיה באדם אחד שעשה כך וכך ואמר לו החכם שדבר זה אסור‪ .‬ונמצא שהבן מספר לפני‬

                                                                        ‫אביו מעשה‪.‬‬
‫ואם האב והבן חזרו בתשובה‪ ,‬והבן צריך ללמדו כיצד לנהוג – מותר לומר בצורה ישירה כדי‬

                   ‫שהדברים יובנו היטב‪( .‬ילקו"י הלכות כיבוד אב ואם פרק י' ס"א כרך ב' עמוד רפה)‬
                                         ‫‪ -‬דרך תיקון טעות אביו בשאר ענייני העולם‬

‫אבא המבקש מבנו לעבור על איזה חשבון או על מכתב שכתב‪ ,‬והבן מצא טעות בחשבון‬
          ‫או בכתיבה‪ ,‬לא יאמר לו אבא טעית‪ ,‬אלא יאמר לו יש כאן טעות‪( .‬שם פרק י' ס"ט)‬

                                                             ‫‪ -‬מכבדו בחייו ובמותו‬
‫חייב אדם לכבד את אביו ואמו גם אחרי מותם‪ ,‬ויש אומרים דאין חיוב זה אלא מדרבנן‪,‬‬

              ‫ויש אומרים שגם לאחר מיתה חיוב כיבוד אב ואם הוא מן התורה‪ .‬וכן עיקר‪.‬‬
‫ועיקר הכבוד הוא לאחר מיתה לרומם כבוד אביו‪ ,‬כגון לקרותו אבא מארי‪ ,‬וכדומה‪ ,‬ולעשות‬
‫לו נחת רוח לאחר פטירתו‪ ,‬באמירת קדיש‪ ,‬הדלקת נר נשמה ביום הפטירה‪ ,‬ועריכת אזכרה‬

             ‫ביום השנה‪ ,‬עלייה לתורה ביום השנה‪ ,‬וכיו"ב‪( .‬ילקו"י כיבוד או"א כרך ב' עמוד שמא)‬
‫‪ -‬אם הוא בתוך י"ב חודש לפטירת אביו‪ ,‬כשמזכיר דבר הלכה מאביו יאמר "הריני כפרת‬

                                                 ‫משכבו"‪( .‬ילקו"י כיבוד או"א פרק יג ס"ב)‬

                                                        ‫‪ -‬אישה במצות כיבוד הורים‬
‫אחד האיש ואחד האשה שוין בכבוד ובמורא של אב ואם‪ ,‬ולכן גם בת חייבת לעמוד מפני‬

                                ‫אביה ואמה‪ .‬וגם אשה נשואה צריכה לעמוד מפני הוריה‪.‬‬
‫אבל אשה נשואה פטורה לטרוח ולעשות מלאכות עבור הוריה‪ ,‬שהרי אין בידה לעשות אחר‬

               ‫שהיא משועבדת לבעלה לעשות לו מלאכות שהיא חייבת לעשות לבעלה‪.‬‬
   107   108   109   110   111   112   113   114   115   116   117