Page 154 - PIN-V2
P. 154
ההלכה שבתורה | תורת גילה 136
םינופר חרצםרבבכררכרהרשוכרה
יום שבת
-הסובל מכאבי בטן
הסובל מכאבי בטן אסור לו למלאת קדרה במים חמים וליתן על בטנו ,מחשש שמא
ישפכו המים החמים על גופו ויבא לידי איסור רחיצה בחמין בשבת .ואם המים חמים הרבה,
אסור לעשות דבר זה אפילו בחול ,משום סכנה.
אולם מותר לו ליתן בשבת על בטנו בקבוק גומי המלא מים חמים וסגור בפקק היטב ,ואין
לחוש שמא יפתח הבקבוק ונמצא רוחץ בחמין בשבת .וכן מותר לסגור את הפקק בשבת,
ואין לחוש בזה לא משום עשיית כלי ,ולא משום איסור רפואה בשבת ,ולא משום איסור
מוקצה( .ילקו"י שבת כרך ד' עמוד סו)
-טבילה במקוה בשבת
מותר לטבול במקוה בשבת במים צוננים ,אך יזהר שלא יבא לידי סחיטת השיער ,או
המגבת .אבל במים פושרים אין להקל לטבול בשבת.
ועדיף שלא יטבול בכלל בשבת מאשר יכניס עצמו בחשש איסור שבות בגלל מנהג טוב
שאינו חיוב מעיקר ההלכה .ועל כל פנים אין למחות בחזקה ביד המקילים לטבול במים
פושרים בשבת( .ילקו"י שבת ד' עמ' סו)
תוספת הלכתית
-רחיצה בנהר או בים בשבת
מעיקר ההלכה מותר להתרחץ בשבת בנהר או בים [כשאינו שוחה] ,ובלבד שיזהר מלטלטל
את המים שעליו בכרמלית .ולכן צריך שינגב גופו כשעולה מהנהר .וטוב שימתין עד שהמים
שעליו ינטפו ,וגם יתנגב בנחת ,כדי שלא יבוא לידי איסור סחיטה .ומכל מקום כבר נהגו כל
ישראל להמנע מרחיצה בים ובנהר בשבת ,מחשש לכמה מכשולים( .ילקו”י שם עמוד סט)
-רחיצת הידים בסבון מוצק בשבת
יש אומרים שאסור לרחוץ ידיו בסבון מוצק בשבת .ויש מתירים וסוברים שאין בזה לא
משום ממחק ולא משום ממרח ,ולא משום נולד .ולכן במקום צורך ,כגון לרופאים או לאחיות
המטפלים בחולים ,וצריכים לרחוץ ידיהם לאחר גמר הטיפול בחולה ,מותר .שכן הוא מעיקר
הדין.
אבל במקום שאפשר להחמיר ,טוב לחוש לסברת החולקים .אולם אין למחות במי שנוהג
היתר בדבר אפילו בלא הכרח .ואחינו האשכנזים מחמירים בזה.
ועל כל פנים מותר לרחוץ בסבון נוזלי [מי סבון ,אמה] בשבת ,וכנזכר לעיל( .ילקוט יוסף שבת
כרך ד סימן שכו ,עמוד ע ,ועמוד תד)
-טבילת נשים בשבת
נשים שחל ליל טבילתן בליל שבת ,והמים של המקוה חמים ,עדיף יותר שתטבול בזמן
בין השמשות ,דהיינו בתוך י"ג דקות וחצי [בשעות זמניות] מהשקיעה הנראית לנו[ ,כדעת
הגאונים] שכל דבר שהוא משום שבות לא גזרו עליו בבין השמשות.
ואם אי אפשר לה לטבול בבין השמשות -יכולה לטבול גם לאחר מכן במים חמים ,ולא
