Page 176 - PIN-V2
P. 176
ההלכה שבתורה | תורת גילה 158
נרכררםנכפרנבנריבר רתםרונירופ
ופסק הילקו"י -דהעיקר כסברת המתירים ,וכל שכן כשיש ספק אם שהה במים מעת לעת
או לא ,דהכבד מותר בצלייה .אך מ"מ לכתחלה אין לעשות כן( .ילקו"י שם תקיד)
דיני מליחת הלב והריאה [יו"ד סי' עב]
-קריעת הלב
הלב מתקבץ הדם בתוכו בשעת שחיטה ,לפיכך צריך לקורעו קודם מליחה ולהוציא דמו
ולמלחו אחר כך .ודי לקורעו או לאורך או לרוחב ,ואין צריך לקורעו גם לאורך וגם לרוחב.
(ילקו"י איסור והיתר כרך א' עמוד תצא)
-מלח הלב ולא קרעו
מלח את הלב ולא קרעו ,קורעו לאחר מליחתו ,ומותר ,אף על פי שנמלח עם הדם שבתוכו,
דכבולעו כך פולטו .והוא הדין אם צלאו ולא קרעו שקורעו לאחר צלייתו ,ומותר .אבל אם
בשלו בלי קריעה -אסור עד שיהיה ששים כנגד הלב ,דלא ידעינן כמה נפק מיניה( .ילקו"י שם
עמוד תצג)
-חיתוך עורלת הלב
יש נוהגים לכתחלה לחתוך את ערלת הלב ,ולחתוך את הגידין שבפנים ,ואינו אלא חומרא
וזהירות בעלמא( .ילקו"י איסור והיתר כרך א' עמוד תצה)
-להימנע מאכילתו משום שכחת הלימוד
אמרו רבותינו (הוריות יג ,):חמשה דברים משכחים את הלימוד ,ואחד מהם :האוכל לב של
בהמה .ולכן רבים נמנעים מלאכול לב של בהמה ,וגם רבינו האר"י ז"ל כתב ,שאין לאכול לב
של עוף .ויש מקומות שבהם רק הזכרים מקפידים על זה .וטוב להקפיד בזה ,הן הזכרים והן
הנקבות .ולדברי המקובלים טוב להזהר גם מלאכול מוח או כבד של בהמה( .ילקו"י איסור והיתר
כרך א' עמוד תצה .הליכות עולם חלק ו' עמוד קנו)
דין הטחול והכליות [יו"ד סי' עד]
-הטחול
הטחול אף על פי שיש בו מראה אדמומית ונראה כיש בו ריבוי דם ,דינו כשאר בשר לכל
דבר ,ודי לו במליחה והדחה כדת כדי לבשלו .שאין זה דם ,אלא בשר הדומה למראית דם.
וכן מותר לצלותו על האש גם בלא מליחה ,כדין בשר רגיל ,וכן אין צריך לקורעו כלל ,שאין
האדמומיות שבו דם ,אלא שומן בעלמא( .ילקו"י איסור והיתר עמ' תקכד)
ומותר למלוח טחול עם בשר ,וכן לצלותו או לבשלו עם שאר בשר ,אף שנראה שיש הרבה
דם ,ובלבד שהסירו הקרומים והחלב מהם( .ילקו"י איסור והיתר כרך א' עמוד תקכה)
-כליות
נחלקו בזה השו"ע והרמ"א -בב"י פסק :שמותר אף בבישול ,ואנו נהגנו היתר לבשלם ולא
שמענו פוצה פה.
אך הרמ"א והש"ך פסקו :שהכליות אסור לבשלם בקדרה ,משום אל תטוש תורת אמך( .ב”י
ושו”ע יו"ד סי' עג)
