Page 194 - PIN-V2
P. 194
ההלכה שבתורה | תורת גילה 176
םינופרישוןרם ב
-יברר אם החוטא חזר בתשובה
פרסום לשה"ר לתועלת מותר דוקא אם ידוע שהחוטא עדיין לא חזר בתשובה ,כגון בחטא
שבין אדם לחבירו כל עוד שלא פייס חבירו והחזיר לו הממון שחייב לו ,בין בדיני אדם ובין
בדיני שמים .או בחטא שבין אדם למקום ,אם עבר במזיד כמה פעמים ולא עבר הרבה זמן
מאז שעבר העבירה.
אבל אחרי שחוזר החוטא בתשובה – אסור לפרסם מעשיו הרעים שעשה לפני שחזר
בתשובה.
אם עבר במזיד רק פעם אחת ,יש לחשוש שחזר בתשובה בלבו ,אף שלא ניכר עליו סימני
תשובה ,אבל צריך להוכיחו ,כי זה ספק רחוק( .קיצור הלכות לשון הרע)
יום שבת
-אף כשמותר לו לדבר לשון הרע לתועלת ,בכל זאת צריך שהיו לו ז' תנאים ,ואם חסר
אחד מהתנאים אסור:
תנאי א' :המדבר לשה"ר לתועלת צריך ידיעה ברורה של המעשה שהוא רוצה לספר ,דהיינו
שראה בעצמו את המעשה ,גם את החטא וגם את עושה המעשה .אבל אם ספרו לו המעשה
או החטא ולא ראה בעצמו – אסור לו לספר הלשה"ר.
אם לא שנתברר לו באחת משלושת ההוכחות שיש לסמוך עליהם לקבל לשה"ר :או כשהיא
עדות שנחקרה בבית הדין ,או כשידועה הודאת החוטא בלי שיתרץ את עצמו ,או כשיש בזה
דברים ניכרים.
תנאי ב' :המדבר צריך לדעת לפי דין תורה אם מה שהחוטא עשה נחשב לחטא.
לכן צריך לדעת גם את הרקע למעשה ,כי הרבה פעמים משתנה הדין ע"י זה .ואם יש למדבר
ספק אם זה עוול לפי הדין – אסור לספר המעשה בלשון גנאי.
תנאי ג' :אם הוא אופן שניתן להוכיחו ויועיל הדבר – קודם צריך להוכיחו .אבל אם לא ניתן
להוכיחו מסיבות שונות – מותר.
וכגון :אם הוא מכיר את החוטא שאינו מקבל ממנו תוכחה או שהחוטא במקום רחוק ממנו
ואינו יכול להוכיחו שם ,או אם החוטא יצא מכלל עמיתך ,או שהוא אדם שאינו מכירו שלא
יקבל ממנו תוכחה ,או שהוא משער שאם יוכיח אותו החוטא יפר עצתו ולא יוכל לתקן הענין,
או אם התוכחה תגרום לחוטא להוסיף בחטאו – פטור מתוכחה.
ואז צריך לפרסם הלשה"ר דוקא לפני שלושה שומעים או יותר משום איסור אבק לשון הרע
כדי שלא יחשדוהו השומעים שהוא מדבר עליו לשה"ר.
תוספת הלכתית
תנאי ד' :המדבר לתועלת צריך להזהר שלא להגדיל את העוול יותר ממה שהיה ,בכלל זה
שלא להגזים בסיפור המעשה ,גם לא ישמיט פרטים שיכולים השומעים ללמד מהם זכות
על החוטא ,ולא יבליט הפרטים שהם לחובתו ,כי ע"י זה הסיפור עושה רושם יותר גרוע ממה
שהיה אם עבר על זה ,וסיפר באופן שעשה רושם יותר גרוע על השומעים ממה שהיה באמת
נחשב כמוציא שם רע.
תנאי ה' :צריך המדבר לכוון לתועלת ,כגון שרוצה להרחיק השומעים מהחטא שהוא מגנה
או שרוצה להשפיע על החוטא שיחזור בתשובה ,או שרוצה לעזור לכלל להיזהר מאותו אדם
שמדבר עליו.
