Page 242 - PIN-V2
P. 242
ההלכה שבתורה | תורת גילה 224
םינופרכשרתפרנתרה
פרשת נשא
הלכות נשיאת כפים
דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל אמור להם.
יברכך ה' וישמרך .יאר ה' פניו אליך ויחנך .ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום .ושמו את
שמי על בני ישראל ואני אברכם (ו.כג-כז)
איתא בחינוך [מצוה שעח] :חפץ השם בטובו הגדול לברך עמו על ידי המשרתים החונים תמיד בבית השם ,וכל מחשבתם
דבקה בעבודתו ,ונפשם קשורה ביראתו כל היום ,ובזכותם תחול הברכה עליהם ,ויתברכו כל מעשיהם ,ויהי נעם השם
עליהם .ואל תתמה לאמר ולו חפץ השם בברכתם יצו אתם את הברכה ,ואין צרך בברכת הכהנים ,כי כבר הקדמתי לך
פעמים רבות ,כי בכח הכשר מעשינו תחול הברכה עלינו ,כי ידו ברוך הוא פתוחה לכל שואל בהיותו מכשר ומוכן לקבלת
הטוב ,ועל כן כי בחר בנו מכל העמים ורצה שנזכה בטובו הזהירנו וצונו להכין מעשינו ולהכשיר גופינו במצותיו ,להיותינו
ראויים אל הטוב ,גם צונו בטובו הגדול לבקש ממנו הברכה ,ושנשאל אותה על ידי המשרתים הטהורים ,כי כל זה יהיה זכות
לנפשותינו ,ומתוך כך נזכה בטובו.
ונבאר הלכות נשיאת כפים בהרחבה:
יום ראשון
הנהגת הציבור בעת הברכה
-אין לומר שום פסוק בזמן ברכת כוהנים
צריכים כל הצבור להאזין ולהקשיב לברכת הכהנים .ואין ראוי לומר שום פסוק בעת ההיא,
שכלום יש עבד שרבו מברכו ואינו מאזין לברכתו? ולכן אין להסיח דעתם מהברכה ,אלא יהיו
עיניהם כלפי מטה כמו שעומד בתפלה ,ופניהם כנגד פני הכהנים.
-אין להסתכל בכוהנים
ולא יסתכלו בכהנים ,כדי שלא יסיחו דעתם מהברכה .ודוקא בהסתכלות מרובה שיכול
לבוא לידי היסח הדעת ,אבל בראיה קצת -שרי ,דדוקא בזמן המקדש שהיו מברכים בשם
המפורש והשכינה היתה שורה על ידיהם ,היה אסור אפילו ראיה קצת ,מה שאין כן בזמן הזה.
ומכל מקום נוהגים גם כיום שלא להביט בכהנים כלל ,זכר למקדש( .ילקו"י תפלה כרך ב ,סי' קכח
הערה סב ,עמו' שלא)
יום שני
-מקום עמידת הקהל
הצבור צריכים לעמוד כנגד הכהנים ,או לצידיהם שלפנים ,ולא לאחריהם ,כדי שיהיו בכלל
הברכה .ואם הבנים באים אצל אביהם בעת ברכת הכהנים ,יש לומר להם שיהיו פניהם כלפי
הכהנים ,ולא כלפי אביהם( .ילקו"י תפלה כרך ב ,סי' קכח הערה סג ,עמ' שלג)
-עניית ברוך הוא וברוך שמו בברכת כהנים
הצבור עונה אמן אחר ברכת הכהנים ,ואחר כל פסוק ופסוק מברכת הכהנים .ומנהגינו
