Page 276 - PIN-V2
P. 276

‫ההלכה שבתורה | תורת גילה‬                                                                                                                         ‫‪258‬‬

   ‫םינופרםקשו ופרי תרם‬

‫וכל זה בהולך בדרכו‪ ,‬אבל במקום קיבוץ הסוחרים [שוק] – אסור לילך בשבת כדי למצוא‬
                               ‫סחורה לקנות במוצאי היום‪( .‬ילקוט יוסף שבת כרך ב עמוד קיח)‬

‫ומ"מ‪ ,‬מותר למוכר פתוח חלון ראווה של חנות מערב שבת‪ ,‬ולהשאיר את האורות דולקים‪,‬‬
‫ואין בזה כל חשש‪ .‬והנכון הוא להוציא מערב שבת את המחירים הצמודים לבגד שבחלון‪ ,‬או‬
‫לכסותם‪ ,‬כדי שלא להכשיל את העוברים ושבים לקרוא את המחירים‪( .‬ילקוט יוסף שבת כרך ב'‬

                                                                                                ‫עמוד קנד)‬

                                                            ‫‪ -‬בשר שהתעלם מהעין‬
‫העורכים מסיבה בגנים צבוריים‪ ,‬וצולים בשר על האש‪ ,‬ופעמים שעוזבים את המקום‬
‫לכמה רגעים ומיד חוזרים‪ ,‬והבשר נשאר בלא כל השגחה‪ ,‬אם הבעלים מכירים בטביעות עין‬
‫את הבשר‪ ,‬וניכר שהעופות [או גוי] לא החליפו את הבשר‪ ,‬אין בו דין של בשר שנתעלם מן‬

                                                  ‫העין‪( .‬ילקו"י איסור והיתר כרך א' עמוד קלז)‬

                                                                                                                                   ‫תוספת הלכתית‬

                                                       ‫‪ -‬הימנעות ממראות אסורות‬
‫צריך אדם להתרחק מהנשים מאד מאד‪ .‬ואסור לקרוץ בידיו או ברגליו ולרמז בעיניו לאחד‬
‫מהעריות‪ .‬ואסור לשחק עמה‪ ,‬להקל ראשו כנגדה או להביט ביפיה‪ .‬ואפילו להריח בבשמים‬
‫שעליה אסור‪ .‬ואסור להסתכל בנשים שעומדות על הכביסה‪ .‬ואסור להסתכל בבגדי‬
‫צבעונים של אשה שהוא מכירה‪ ,‬אפילו אינם עליה‪ ,‬שמא יבא להרהר בה‪ .‬פגע אשה בשוק‪,‬‬
‫אסור להלך אחריה‪ ,‬אלא רץ ומסלקה לצדדין או לאחריו וכו'‪ .‬והמסתכל אפילו באצבע קטנה‬
‫של אשה ונתכוון ליהנות ממנה‪ ,‬כאלו נסתכל בבית התורף שלה‪ .‬ואסור לשמע קול ערוה‬
‫או לראות שערה‪ .‬והמתכוון לאחד מאלו הדברים‪ ,‬מכין אותו מכת מרדות‪ .‬ואלו הדברים‬

                                      ‫אסורים גם בחייבי לאוין‪( .‬שו"ע אבה"ע סי' כא סעי' א')‬
                                                         ‫‪ -‬הסתכלות לצורך נישואין‬

‫מותר להסתכל בפנויה‪ ,‬לבדקה אם היא יפה שישאנה‪ ,‬בין שהיא בתולה או בעולה‪ ,‬ולא‬
‫עוד אלא שראוי לעשות כן‪ .‬אבל לא יסתכל בה דרך זנות‪ ,‬ועל זה נאמר‪" :‬ברית כרתי לעיני‬

                                               ‫ומה אתבונן על בתולה" (שו"ע שם סעי' ג')‬
‫‪ -‬מותר לאדם להביט באשתו‪ ,‬אע"פ שהיא נדה והיא ערוה לו‪ ,‬אע"פ שיש לו הנאה בראיתה‪,‬‬
‫הואיל והיא מותרת לאחר זמן אינו בא בזה לידי מכשול‪ .‬אבל לא ישחק ולא יקל ראש‬

                                                                ‫עמה‪( .‬שו"ע שם סעי' ד')‬
                                         ‫‪ -‬כשיכול להינצל מאיסור הסתכלות אסורה‬
‫הרוצה לפתוח חשבון בבנק אשר הפקידות שם לבושות בלבוש שאינו צנוע‪ ,‬ויש לו סניף‬
‫בנק רחוק מביתו‪ ,‬אשר שם הפקידות לבושות בלבוש צנוע – צריך לטרוח ולפתוח חשבון‬
   ‫במקום המרוחק מביתו‪ ,‬כדי שלא להכשל בהסתכלות האסורה ולהביא עצמו לידי נסיון‪.‬‬
‫ואם יש לו חשבון בבנק אשר שם הפקידות לבושות בלבוש לא צנוע‪ ,‬הנכון שיצמצם עד כמה‬
      ‫שאפשר את ביקוריו בבנק‪ ,‬וילך לשם רק לדברים הכרחיים‪( .‬ילקוט יוסף שם עמוד תרעא)‬
‫ובמיוחד יש ליזהר מהסתכלות בפני נשים היוצאות להלוויה ללוות את הנפטר‪ ,‬כפי שידוע‬

                                             ‫חומרתו ע"פ הסוד‪( .‬מפי הגר"י תופיק שליט"א)‬
   271   272   273   274   275   276   277   278   279   280   281