Page 279 - PIN-V2
P. 279
ההלכה שבתורה | תורת גילה 261
ת שפרתרכחס
קים לי כדברי הפוסקים שאומרים שאין לחייב אותן לוותר על חלקן.
ולכן על הבנים לתת פיצוי כספי כדי שיסכימו לחתום על ויתור חלקן בירושה ,עד לעשרה
אחוז מהחלק שהיה מגיע להן לפי חוק המדינה( .שו"ת יחוה דעת ח"ד סי' סה .ויבי"א ח"ט חו"מ סי' ח')
-משפחת האם אינה קרויה משפחה
שאין האם יורשת את בנה ולא את בתה.
ואחין מאם ולא מאב אין יורשים זה את זה – אלא כל אחד משפחת אביו יורש אותו( .שו"ע
חו"מ סי' רעו סעי ד')
יום שני
-ירושת קרובים רשעים או ממזרים
כל הקרובים בעבירה – יורשים ככשרים.
כיצד? היה לו אח או בן ממזר – הרי זה יורש ככשר וכן שאר כל היורשים( .שו"ע חו”מ סי' רעו
סעיף ו')
-ירושה של דברים שאין בהם ממש או טובת הנאה
אין היורשין יורשין דברים שאין בהם ממש או טובת הנאה בעלמא ,שאינו ממון( .רמ"א סי'
רעו סעי' ו')
ולכך ,תורם שנדב ממון ללומדי תורה והיורשים רוצים לבחור לומדים – אין טובת הנאה
ממון.
ואין להיורשים בזה רק טובת הנאה ,ואין יכולים היורשים להוציא מיד הפרנסים ,ויכולים
הפרנסים לשנות ולבחור לומדים לפי ראות עיניהם.
אלא שאין ראוי להיות כפוי טובה ולעשות נגד רצון המת ,אבל כיון שהיורשים עושים בערמה
ובבצע כסף ,יכולין לקיים עם עקש תתפל ,ועכ"פ יכולים הפרנסים למחות ביורשים שלא
יבחרו כי אם בההגון ע"פ מופלגי העיר ,ונכון שגם הפרנסים לא יבחרו בלי הסכמת היורשים.
(פת"ש ו' שם)
יום שלישי
נטילת הבכור פי שנים
-כיצד בכור נוטל פי שנים
הניח חמשה בנים ואחד מהם בכור -הבכור נוטל שליש הממון ,וכל אחד מהארבעה
פשוטים נוטל שתות.
הניח תשעה בנים -הרי האחד הבכור נוטל חמישותו ,וכל אחד מהשמונה פשוטים נוטל
עשירית ,וכן על דרך החלוקה הזאת חולקים לעולם.
ואותם שני חלקים נוטל אותם כאחד במצר אחד( .שו"ע חו"מ סי' רעז סעי' א'-ב')
-אולם בכדי שיהיה הבן הבכור ראוי ליטול פי שנים בחלקו ,יש לברר שאין בו תנאים
הפוסלים אותו בנטילת פי שנים בחלקו:
הבכור צריך להיוולד בחיי האב -ובכור שנולד אחר מיתת אביו – אינו נוטל פי שנים( .שו"ע
חו"מ סי' רעז סעי' ה')
יש לבדוק שאימו לא הפילה עובר חי קודם שנולד ,שהבא אחר נפל – שאם נולד אחר חי
