Page 281 - PIN-V2
P. 281
ההלכה שבתורה | תורת גילה 263
ת שפרתרכחס
יום שישי
-אם נטל הבכור חלק כפשוט -דין שאר הנכסים – לגבי בכורתו:
כשלא מיחה -אם חלק עם אחיו במקצת נכסים בין בקרקע בין במטלטלין ,ונטל חלק
כפשוט – ויתר בכל הנכסים ,ואינו נוטל בשאר אלא כפשוט .אבל אם מיחה באחיו -ואמר
בפני שנים ענבים אלו שאני חולק עם אחי בשוה לא מפני שמחלתי חלק בכורה – הרי זו
מחאה ,ולא ויתר בשאר נכסים( .שו"ע שם סעי' ח'-ט')
נישול מירושה
-לא ניתן לנשל ירושה מיורשיו בלשון ירושה
אין אדם יכול להוריש מי שאינו ראוי ליורשו ולא לעקור הירושה מהיורש ,בין שצוה והוא
בריא ,בין שהיה שכיב מרע ,בין על פה בין בכתב.
לפיכך ,האומר איש פלוני בכורי – לא יטול פי שנים ,איש פלוני בני לא יירש עם אחיו – לא
אמר כלום.
איש פלוני יירשני במקום שיש לו בת ,בתי תירשני במקום שיש לו בן – לא אמר כלום .וכן כל
כיוצא בזה( .שו"ע חו"מ סי' רפא סעיף א')
הטעם אחד לשניהן :שהוא מתנה על מה שכתוב בתורה ,שהתורה זכתה הירושה לבניו בשוה
ולבכור פי שנים כאחד מן הפשוטים( .שם סמ"ע א')
והיינו דווקא בלשון ירושה ,אבל בלשון מתנה שאמר כל אשר לי או חלק ממנו ינתן לפלוני
במקום שיש לו בנים – דבריו קיימים( .שם סמ"ע א')
יום שבת
-דין נישול הבן מהירושה – צריך להיות בדרך זכייה ולא רק כשלילה
אמר פלוני בני לא יירש אלא כך וכך .או שאמר ראובן בני יירש חלקו וחלק שמעון .או
שאמר לא יירש שמעון אלא ראובן – לא אמר כלום( .שו"ע שם סעי' ג')
אבל אם אמר ראובן בני יירשני או יירש כל נכסי ולא יירש שמעון – דבריו קיימים( .שו"ע)
וכן אם אמר לא יירש שמעון וראובן יירש הכל – דבריו קיימים( .רמ"א)
-לא ניתן לנשל את הבכור מחלק בכורתו
בבכור אם אמר יירש כפשוט ,או שאמר לא יטול פי שנים ,או לא יירש פי שנים – לא אמר
כלום .הטעם :שנאמר לא יוכל לבכר את בן האהובה( .שו"ע שם סעי' ד')
תוספת הלכתית
-אין הולכים אחר המנהג לגבי ירושת בכור
ואפילו במקום שנהגו שאין הבכור נוטל פי שנים – אין לילך אחר המנהג .הואיל והוא נגד
דין תורה( .רמ"א שם)
