Page 281 - PIN-V2
P. 281

‫ההלכה שבתורה | תורת גילה ‪263‬‬

                                                            ‫ת שפרתרכחס‬

                                                                                                                                                    ‫יום שישי‬

                           ‫‪ -‬אם נטל הבכור חלק כפשוט ‪ -‬דין שאר הנכסים – לגבי בכורתו‪:‬‬
     ‫כשלא מיחה ‪ -‬אם חלק עם אחיו במקצת נכסים בין בקרקע בין במטלטלין‪ ,‬ונטל חלק‬
     ‫כפשוט – ויתר בכל הנכסים‪ ,‬ואינו נוטל בשאר אלא כפשוט‪ .‬אבל אם מיחה באחיו ‪ -‬ואמר‬
     ‫בפני שנים ענבים אלו שאני חולק עם אחי בשוה לא מפני שמחלתי חלק בכורה – הרי זו‬

                                           ‫מחאה‪ ,‬ולא ויתר בשאר נכסים‪( .‬שו"ע שם סעי' ח'‪-‬ט')‬

                                                        ‫נישול מירושה‬

                                             ‫‪ -‬לא ניתן לנשל ירושה מיורשיו בלשון ירושה‬
     ‫אין אדם יכול להוריש מי שאינו ראוי ליורשו ולא לעקור הירושה מהיורש‪ ,‬בין שצוה והוא‬

                                             ‫בריא‪ ,‬בין שהיה שכיב מרע‪ ,‬בין על פה בין בכתב‪.‬‬
     ‫לפיכך‪ ,‬האומר איש פלוני בכורי – לא יטול פי שנים‪ ,‬איש פלוני בני לא יירש עם אחיו – לא‬

                                                                               ‫אמר כלום‪.‬‬
     ‫איש פלוני יירשני במקום שיש לו בת‪ ,‬בתי תירשני במקום שיש לו בן – לא אמר כלום‪ .‬וכן כל‬

                                                        ‫כיוצא בזה‪( .‬שו"ע חו"מ סי' רפא סעיף א')‬
     ‫הטעם אחד לשניהן‪ :‬שהוא מתנה על מה שכתוב בתורה‪ ,‬שהתורה זכתה הירושה לבניו בשוה‬

                                            ‫ולבכור פי שנים כאחד מן הפשוטים‪( .‬שם סמ"ע א')‬
     ‫והיינו דווקא בלשון ירושה‪ ,‬אבל בלשון מתנה שאמר כל אשר לי או חלק ממנו ינתן לפלוני‬

                                            ‫במקום שיש לו בנים – דבריו קיימים‪( .‬שם סמ"ע א')‬

                                                                                                                                                    ‫יום שבת‬

                       ‫‪ -‬דין נישול הבן מהירושה – צריך להיות בדרך זכייה ולא רק כשלילה‬
     ‫אמר פלוני בני לא יירש אלא כך וכך‪ .‬או שאמר ראובן בני יירש חלקו וחלק שמעון‪ .‬או‬

                           ‫שאמר לא יירש שמעון אלא ראובן – לא אמר כלום‪( .‬שו"ע שם סעי' ג')‬
        ‫אבל אם אמר ראובן בני יירשני או יירש כל נכסי ולא יירש שמעון – דבריו קיימים‪( .‬שו"ע)‬

                          ‫וכן אם אמר לא יירש שמעון וראובן יירש הכל – דבריו קיימים‪( .‬רמ"א)‬

                                                 ‫‪ -‬לא ניתן לנשל את הבכור מחלק בכורתו‬
     ‫בבכור אם אמר יירש כפשוט‪ ,‬או שאמר לא יטול פי שנים‪ ,‬או לא יירש פי שנים – לא אמר‬

                           ‫כלום‪ .‬הטעם‪ :‬שנאמר לא יוכל לבכר את בן האהובה‪( .‬שו"ע שם סעי' ד')‬

                                                                                                                                             ‫תוספת הלכתית‬

                                                ‫‪ -‬אין הולכים אחר המנהג לגבי ירושת בכור‬
     ‫ואפילו במקום שנהגו שאין הבכור נוטל פי שנים – אין לילך אחר המנהג‪ .‬הואיל והוא נגד‬

                                                                       ‫דין תורה‪( .‬רמ"א שם)‬
   276   277   278   279   280   281   282   283   284   285   286