Page 140 - halachmi
P. 140
בית הלחמי משנה יב'
ד ות ה ב יו ת צערו הה ז רב בחדרו ו חר כ יצ הרב ב ור י
ו ב וד ל הרב כ ס ל סור לרב ת ע י ו ל הב חריו ור ה ת הרב ועה
בבכייה עצו ה כ הבחי הרב בכ יסת ה ב" ר לו "לעיתי כה כו ב י ת כ ב
הזולת עד י ת לל יחתכו לי ת תי ידי ויהיו כ רה ל ע יר יהודי ייסוריו "
א הב של של
לכ ורה היה יכול לו ר ב צרה "הוי והב לו ורוד לו " דוע הזכיר ל ו כ ע ה
הרו
וי לו ר ה ה הרו היה כה דול עליו ר דברי הי י כ י "ויבדל הרו
לה די ו וד ד י " ובכל ז ת ה יל ת עצ ו להתעס ב ירוב הבריות לתורה וכ
צרי להיות כל חד תל ידיו ל הרו
ו סו ר על ה ו רבי חיי וולוז י זצ"ל היה יע צי רבי כדי לה כי לו
בי י לרעהו ע העירו לו ורביו י זה ל י כבודו ל הרב לה יל עצ ו כל כ
ולה די ז ו הי ר בהתעס ות ע י בורי וע י רצות הרבי ב יה על ע יי י
"ה ת לל ל ה בכ ה יב רבי חיי ל ורביו "רבותי ו ז"ל ו רי ב סכת יו
צרי י סע לו סיעות ל חריו ו חר כ ית לו " צי ו י ה ל די ל ע
ה לו צריכי ל ע י ל סוע כ ה סיעות חרו יות"
של ל משלה
ידתו ל הרו לה כי לו בי ד לחברו בי ה לסילו ה ור לחורב בית
ד י ו היי ו ת חי ולהח ת ה תו ל ה ד ה לי י
ור ז לדבר דברי ה ב"ה ל הרו ל חר חל ה דעתו ל היה ות ע ה י י
מ