Page 144 - 9322
P. 144
ט ֹושיקאז ּו קאוואג ּוצ'י
קולה ובכתה .קיי קראה אליה מהמטבח ,מוטרדת מההתנהגות המוזרה
שלה.
"את בסדר ,היראיי?"
ּבי ּפ ּבי ּפ ּבי ּפ ּבי ּפ ּבי ּפ...
הצליל הפתאומי בקע מספל הקפה ,צליל האזהרה שהקפה עומד
להתקרר.
"אוי לא! האזהרה!"
קיי הבינה הכול ברגע ששמעה אותו — אות האזהרה שימש רק
במקרים שאדם ביקש לראות מישהו שמת.
אוי ואבוי ...אחותה הקטנה המתוקה...
קומי היתה בשירותים ,וקיי הביטה בהיראיי" .לא יכול להיות"...
היא מילמלה בפחד.
היראיי ראתה כיצד קיי מביטה בה ,ופשוט הינהנה בעצב.
מצוקה ניכרה בפניה של קיי" .היראיי ",היא קראה.
"אני יודעת ",היא אמרה ואחזה בספל הקפה" .אני צריכה לשתות
אותו ,נכון?"
קיי לא אמרה דבר .היא לא היתה מסוגלת לומר מילה.
היראיי החזיקה את הספל .היא שאפה ונשפה בגניחה ,שנשאה את
כל היגון הדואב שנבע מלב ּה" .אני רק רוצה לראות את הפנים שלה,
עוד פעם אחת .אבל אם אעשה את זה ,לא אוכל לחזור".
ידיה הרועדות של היראיי קירבו את הספל לשפתיה .היה עליה
לשתות .עיניה שבו ונמלאו דמעות .פרץ מחשבות געש ברוחה .למה
זה קרה? למה היא היתה צריכה למות? למה לא אמרתי שאבוא הביתה
בשלב מוקדם יותר?
הספל נעצר במרחק־מה משפתיה ולא זז עוד .כעבור רגע" ,איכס.
אני לא יכולה לשתות את זה"...
היא הניחה את הספל מידה ,מרוקנת לגמרי .לא היה לה מושג מה
רצתה לעשות ,או מדוע חזרה אחורה לעבר .היא ידעה רק שאהבה את
אחותה הקטנה ,שהיתה יקרה ללבה ועכשיו היא איננה.
144
