Page 179 - 9322
P. 179
לפני שהקפה יתקרר
"היי ,חזרתי ",אמרה ילדה שנראתה אולי בחטיבת ביניים ,בת
ארבע־עשרה או חמש־עשרה .היא לבשה בגדי קיץ :חולצה לבנה
נטולת שרוולים ומכנסי ג'ינס שלושת־רבעי וסנדלי חבל .שערה היה
אסוף בקפידה בקוקו ותפוס בקלי ּפס אדום.
אה ...הילדה מהיום ההוא.
קיי זיהתה אותה ברגע שראתה את פניה .זאת הילדה שבאה
מהעתיד וביקשה ממנה להצטלם יחד .היא לבשה אז בגדי חורף,
ושערה היה מסופר קצר ,ולכן נראתה קצת אחרת .אבל קיי זכרה איך
התרשמה מהעיניים הגדולות המתוקות שלה.
אז כאן אנחנו נפגשות.
קיי הינהנה בהבנה ושילבה את ידיה .כשזה קרה ,היה מוזר בעיניה
שיש לה מבקרת שאינה מזהה ,אבל עכשיו הדברים הסתדרו.
"הצטלמנו יחד ,נכון?" היא אמרה לילדה.
אבל פני הילדה הסגירו בלבול רב.
"אני מצטערת ,על מה את מדברת?" היא שאלה בזהירות.
קיי קלטה את טעותה.
"אה ,אני מבינה"...
הילדה ודאי באה אליה לאחר הפגישה הזאת .לא היה אפוא שום
היגיון בשאלה הזאת שלה עכשיו.
"אה ,תשכחי ממה שאמרתי ,זה שום דבר ",היא אמרה וחייכה
לילדה .אבל הילדה נראתה מעורערת במקצת .היא הינהנה בנימוס
ונבלעה בחדר האחורי.
יופי ,זה משפר את ַהרגשתי.
קיי היתה הרבה יותר שמחה עכשיו .היא באה לעתיד וגילתה
שקאזו ונאגארה נעלמו ,ובמקומם יש גבר שאינו מוכר לה .היא
התחילה להתמלא דכדוך למחשבה שתחזור הביתה בלי שיקרה דבר
ממה שדמיינה .אבל הכול השתנה כשהילדה הופיעה.
היא נגעה בספלה לראות אם הוא עדיין חם.
אנחנו מוכרחות להתיידד לפני שהקפה יתקרר.
179
