Page 185 - 9322
P. 185
לפני שהקפה יתקרר
"לא נראה שהיא רוצה לפגוש"...
"היא רוצה ועוד איך!" אמרה פומיקו ,סותרת את דבריה של קיי.
"מיקי באמת רצתה לפגוש אותך .היא מחכה ליום הזה כל כך הרבה
זמן"...
"נראה לי פשוט שהעצבתי אותה כל כך".
"ברור שהיו זמנים שבהם היא היתה מדוכדכת".
"זה מה שחשבתי"...
קיי הושיטה יד לספל הקפה .פומיקו ראתה אותה עושה זאת" .אז
את פשוט הולכת לחזור ולהשאיר את הדברים כמו שהם?" שאלה
משקלטה שהיא נכשלת במאמציה לשכנע אותה להישאר.
"את יכולה פשוט להגיד לה שאמרתי שאני מצטערת"...
פניה של פומיקו הקדירו לפתע למשמע דבריה של קיי" .אבל
זה ...אבל אני לא חושבת שאת מתכוונת לזה .את מתחרטת שהולדת
את מיקי? את לא מבינה שהפירוש היחיד שיכול להיות לאמירה
שלך שאת מצטערת ,הוא שאת חושבת שזאת היתה טעות ללדת
אותה?"
עדיין לא ילדתי אותה .עדיין לא .אבל אין לי שום ספקות בנוגע
להחלטה שלי לעשות זאת.
פומיקו ראתה את קיי מנידה את ראשה בבירור בתשובה לשאלתה,
ואמרה" ,אני אקרא למיקי".
קיי לא היתה מסוגלת לענות.
"אני אלך להביא אותה".
פומיקו לא המתינה לתשובתה של קיי .היא פשוט נעלמה בחדר
האחורי ,מודעת מאוד לזמן שהולך ואוזל.
"הי ,פומיקו ",אמר הגבר ונכנס בעקבותיה לחדר האחורי.
אוי ,מה לעשות?
קיי נותרה לבדה בבית הקפה ובהתה בקפה המונח מולה.
פומיקו צודקת .אבל עכשיו קשה עוד יותר לדעת מה להגיד.
ואז הופיעה מיקי; ידיה של פומיקו נחו על כתפיה.
185
