Page 34 - 9322
P. 34
ט ֹושיקאז ּו קאוואג ּוצ'י
אומרת אינו מגיע אליה .וכשניסיתי להתיישב שם בכוח ,היא קיללה
אותי .מה אני אמורה לעשות?
"את פשוט צריכה לחכות ",אמרה קאזו ,כאילו יש ביכולתה
לשמוע את מחשבותיה של פומיקו.
"מה זאת אומרת?"
"בכל יום יש רק רגע אחד ,שבו היא הולכת לשירותים".
"רוח רפאים צריכה ללכת לשירותים?"
"כשהיא תלך ,תוכלי להתיישב שם".
פומיקו נעצה מבט נוקב בעיניה של קאזו .היא הינהנה הנהון
קל .זה נראה הפתרון היחיד .באשר לשאלתה של פומיקו אם רוחות
רפאים הולכות לשירותים ,קאזו לא היתה בטוחה אם מדובר בסקרנות
אמיתית או שהשאלה נועדה לאפקט קומי ,והחליטה להתעלם ממנה
בפנים ריקות מהבעה.
פומיקו נשמה נשימה עמוקה .לפני רגע היתה טובעת שנאחזת
בקש .עכשיו היתה בידה פיסת קש ,והיא לא התכוונה לוותר עליה.
פעם קראה סיפור על אדם ,שהתחיל את דרכו עם פיסת קש וסחר בה
עד שנעשה מיליונר .אם נגזר עליה להיות מיליונרית־קש ,אסור לה
לבזבז את הקש הזה.
"או־קיי ...אני אחכה .אני אחכה!"
"בסדר ,אבל את צריכה לדעת שהיא לא מבחינה בין יום ולילה".
"או־קיי .בסדר ,אני אחכה ",אמרה פומיקו ,נאחזת בייאוש בקש
שבידה" .באיזו שעה אתם סוגרים?"
"בדרך כלל עד שמונה בערב .אבל אם תחליטי שאת רוצה לחכות,
את יכולה לחכות ככל שיידרש".
"תודה רבה!"
פומיקו התיישבה לשולחן האמצעי מבין השלושה .היא ישבה
כשכיסאה פונה אל האישה בשמלה .היא שילבה את ידיה ונשמה
בכבדות דרך אפה.
"אני הולכת לתפוס את הכיסא ההוא!" היא הכריזה ונעצה
34
