Page 51 - 19122
P. 51
bk חסד d`eld zevn ipic אהבת
ְכּ ִלי וּ ְשׁ ָאר ֵח ֶפץ ַהָנּחוּץ לוֹ ֵ -ישׁ ָע ָליו ִחיּוּב ָגּדוֹל ִמ ַצּד ַהִדּין ְל ַה ְשׁ ִאיל
לוֶֹ ,פּן ֵאין לוֹ ַע ָתּה ַבּ ֶמּה ִל ְקנוֹתְ .ו ַעֵיּן ְלַק ָמּן ְבּ ֵחֶלק ב' ֶפֶּרק כ"ב,
ֶשׁ ֶהֱאַר ְכנוּ ָבֶּזהbd¥ p©z§ d¦ l§ Ki`¥ ,cq¤ g¤ d© zC©n¦ ip¥i§p§ r¦ A§ zv¨ w§ Kix¦`£d© l§ Epp¥Fvx§ dP¥d¦ e§ .
¨,xz¥ Fi iEvn¨ `Ed ,cq¤ g¤ d© zC©O¦ n¦ oM¥ mB© `EdW¤ ,zFrn¨ z`© e¨l§ d© W¤ ip¥R§ n¦ K`© ,df¤A
§oia¦ i¨ `l¨ iO¥ n¦ E ,xz¥ Fi df¤ hx¨t§ A¦ Kix¦`£p© Kk¨ l§ ,zc¤g¤ iªn§ dU¥ r£ ze©v§ n¦ df¤ lr© Wi¥ mb©e
©.cq¤ g¤ d© ip¥i§p§ r¦ x`¨ W§ A¦ liM¦ U§ O© d
חלק ראשון cqgd aizp
להיטיב לו ולתת לעני די מחסורו ,שכלול בתשובה סימן י"ט לענין משאיל ספר
בזה גם כל ענינים הנ"ל ,שצריך העני לחבירו ,והובא בחושן משפט סימן ע"ב
לתשמישיו ,אף ששם הנתינה הוא לחלוטין .בש"ך ס"ק כ"ט .יש לומר דלאו מצוה גמורה
וכל שכן בזה שהוא מיטיב לו רק לפי היא כמו במשאיל ספר לחבירו.
שעה ,ואחר כך הוא מחזירו בעין דחייב ` mpnאי קשיא הא קשיא ,בעני השואל כלי
מחבירו ונאנס אצלו ,יהא פטור ,דהא להשאילו .ואפילו אם הכלים הם שוים
בערכם יותר מכפי השגת ידו לצדקה ,שאין ודאי מצוה גמורה להשאילו ,כמו שביררנו,
מחויב ליתנם לו לחלוטין ,מכל מקום הלא ועדיף ממשאיל ספר לחבירו ,ולא נמצא
על ידי השאילה לא נפחת רק מעט ,ולזה בדין שיחלק בשום מקום בין עשיר השואל
המעט הלא משיג ידו ,ויחשב כמו שנותן לעני השואל.
לו צדקה ועדיף ממנה ,מפני שאין העני mle`eכד נעיין היטב ,נמצא שלא שייך בזה
מתבייש על ידה .וזהו הטעם מה שאמרו
לומר שהוא משתכר אז למיתב
חז"ל )סוכה דף מ"ט ע"ב( :גדולה גמילות פרוטה לעני ,דהא מאי טעמא הוא פטור,
חסדים יותר מן הצדקה] .ועוד ראיה דעל משום דהוא עוסק עתה במצות השאלה,
זה שייך שם צדקה ממצות השבת העבוט ,דחיובו משום צדקה .אם כן הרי הוא נותן
שנאמר על זה )דברים כ"ד י"ג( :ולך תהיה עתה צדקה ,ונמצא שאין משתכר בזה כלל.
צדקה .ואמרינן )בבא מציעא פ"ב ,(.דלפי אולם לפי זה גם דברי הר"ן קצת מוקשים,
שהמלוה על המשכון קונה משכון ,לפיכך דהא אמרו בגמרא )כתובות נ' :(.מאי דכתיב
נקרא זה בשם 'צדקה' ,אף דהוא רק לפי )תהילים קי"ב ג'( :וצדקתו עומדת לעד זה
שעה שישתמש בו בעליו ,ואחר כך יוחזר הכותב ספרים ומשאילן לאחרים .אם כן
אליו[.
הרי זה הוא גם כן משום צדקה ,ואין שייך
oi`eלהקדישונית,מאםצוכןת דהמלצווהאהלהשאיל כלידיןשעהוניאנימשהתעכרבופרטוטה דרב יוסף .ואולם יש
היא, באמת לאו צדקה הסעילף,כליהיאהדםכ,לדילנשיפויאתלמכשהללי,ושכמפיתטוברנושכמבארורניסש,שכידלראחילןבקזזהמקנצבותכלדלה'תדים
היא מחסורו' ,ורק מצוה
דהא המשאיל נהנה משום פרוטה דרב יוסף שיעזור לחבירו שיוכל ללמוד תורה ,ואסמכו
]היינו אי איתרמי ליה למיתב ריפתא לעניא חז"ל אקרא ד"וצדקתו עומדת לעד",
)ב"ק נו ב([ .ואין כל הנאה של שואל דיהיה ומיפטר למיתב פרוטה לעני ,משום דהוא
חייב באונסין ,וכעין מה שכתב הר"ן עוסק במצוה ,על כן שייך בזה לומר שהוא
