Page 51 - 19122
P. 51

‫‪bk‬‬    ‫חסד‬                ‫‪d`eld zevn ipic‬‬     ‫אהבת‬

           ‫ְכּ ִלי וּ ְשׁ ָאר ֵח ֶפץ ַהָנּחוּץ לוֹ ‪ֵ -‬ישׁ ָע ָליו ִחיּוּב ָגּדוֹל ִמ ַצּד ַהִדּין ְל ַה ְשׁ ִאיל‬

           ‫לוֹ‪ֶ ,‬פּן ֵאין לוֹ ַע ָתּה ַבּ ֶמּה ִל ְקנוֹת‪ְ .‬ו ַעֵיּן ְלַק ָמּן ְבּ ֵחֶלק ב' ֶפֶּרק כ"ב‪,‬‬

           ‫ֶשׁ ֶהֱאַר ְכנוּ ָבֶּזה‪bd¥ p©z§ d¦ l§ Ki`¥ ,cq¤ g¤ d© zC©n¦ ip¥i§p§ r¦ A§ zv¨ w§ Kix¦`£d© l§ Epp¥Fvx§ dP¥d¦ e§ .‬‬

           ‫¨‪,xz¥ Fi iEvn¨ `Ed ,cq¤ g¤ d© zC©O¦ n¦ oM¥ mB© `EdW¤ ,zFrn¨ z`© e¨l§ d© W¤ ip¥R§ n¦ K`© ,df¤A‬‬
           ‫§‪oia¦ i¨ `l¨ iO¥ n¦ E ,xz¥ Fi df¤ hx¨t§ A¦ Kix¦`£p© Kk¨ l§ ,zc¤g¤ iªn§ dU¥ r£ ze©v§ n¦ df¤ lr© Wi¥ mb©e‬‬

                                      ‫©‪.cq¤ g¤ d© ip¥i§p§ r¦ x`¨ W§ A¦ liM¦ U§ O© d‬‬

‫חלק ראשון‬                                    ‫‪cqgd aizp‬‬

           ‫להיטיב לו ולתת לעני די מחסורו‪ ,‬שכלול בתשובה סימן י"ט לענין משאיל ספר‬

           ‫בזה גם כל ענינים הנ"ל‪ ,‬שצריך העני לחבירו‪ ,‬והובא בחושן משפט סימן ע"ב‬

           ‫לתשמישיו‪ ,‬אף ששם הנתינה הוא לחלוטין‪ .‬בש"ך ס"ק כ"ט‪ .‬יש לומר דלאו מצוה גמורה‬

                 ‫וכל שכן בזה שהוא מיטיב לו רק לפי היא כמו במשאיל ספר לחבירו‪.‬‬

           ‫שעה‪ ,‬ואחר כך הוא מחזירו בעין דחייב `‪ mpn‬אי קשיא הא קשיא‪ ,‬בעני השואל כלי‬

           ‫מחבירו ונאנס אצלו‪ ,‬יהא פטור‪ ,‬דהא‬       ‫להשאילו‪ .‬ואפילו אם הכלים הם שוים‬

           ‫בערכם יותר מכפי השגת ידו לצדקה‪ ,‬שאין ודאי מצוה גמורה להשאילו‪ ,‬כמו שביררנו‪,‬‬

           ‫מחויב ליתנם לו לחלוטין‪ ,‬מכל מקום הלא ועדיף ממשאיל ספר לחבירו‪ ,‬ולא נמצא‬

           ‫על ידי השאילה לא נפחת רק מעט‪ ,‬ולזה בדין שיחלק בשום מקום בין עשיר השואל‬

                                    ‫המעט הלא משיג ידו‪ ,‬ויחשב כמו שנותן לעני השואל‪.‬‬

           ‫לו צדקה ועדיף ממנה‪ ,‬מפני שאין העני ‪ mle`e‬כד נעיין היטב‪ ,‬נמצא שלא שייך בזה‬
                                                  ‫מתבייש על ידה‪ .‬וזהו הטעם מה שאמרו‬
           ‫לומר שהוא משתכר אז למיתב‬
           ‫חז"ל )סוכה דף מ"ט ע"ב(‪ :‬גדולה גמילות פרוטה לעני‪ ,‬דהא מאי טעמא הוא פטור‪,‬‬
           ‫חסדים יותר מן הצדקה‪] .‬ועוד ראיה דעל משום דהוא עוסק עתה במצות השאלה‪,‬‬
           ‫זה שייך שם צדקה ממצות השבת העבוט‪ ,‬דחיובו משום צדקה‪ .‬אם כן הרי הוא נותן‬
           ‫שנאמר על זה )דברים כ"ד י"ג(‪ :‬ולך תהיה עתה צדקה‪ ,‬ונמצא שאין משתכר בזה כלל‪.‬‬
           ‫צדקה‪ .‬ואמרינן )בבא מציעא פ"ב‪ ,(.‬דלפי אולם לפי זה גם דברי הר"ן קצת מוקשים‪,‬‬
           ‫שהמלוה על המשכון קונה משכון‪ ,‬לפיכך דהא אמרו בגמרא )כתובות נ'‪ :(.‬מאי דכתיב‬
           ‫נקרא זה בשם 'צדקה'‪ ,‬אף דהוא רק לפי )תהילים קי"ב ג'(‪ :‬וצדקתו עומדת לעד זה‬
           ‫שעה שישתמש בו בעליו‪ ,‬ואחר כך יוחזר הכותב ספרים ומשאילן לאחרים‪ .‬אם כן‬
                                                              ‫אליו[‪.‬‬
           ‫הרי זה הוא גם כן משום צדקה‪ ,‬ואין שייך‬
           ‫‪ oi`e‬להקדישונית‪,‬מאםצוכןת דהמלצווהאהלהשאי˜ל כלידיןשעהוניאנימשהתעכרבופרטוטה דרב יוסף‪ .‬ואולם יש‬
           ‫היא‪,‬‬   ‫באמת לאו צדקה‬     ‫הסעילף‪,‬כליהיאהדםכ‪,‬לדילנשיפויאתלמכשהללי‪,‬ושכמפיתטוברנושכמבארורניסש‪,‬שכידלראחילןבקזזהמקנצבותכלדלה'תדים‬
           ‫היא‬   ‫מחסורו'‪ ,‬ורק מצוה‬

           ‫דהא המשאיל נהנה משום פרוטה דרב יוסף שיעזור לחבירו שיוכל ללמוד תורה‪ ,‬ואסמכו‬

           ‫]היינו אי איתרמי ליה למיתב ריפתא לעניא חז"ל אקרא ד"וצדקתו עומדת לעד"‪,‬‬

           ‫)ב"ק נו ב([‪ .‬ואין כל הנאה של שואל דיהיה ומיפטר למיתב פרוטה לעני‪ ,‬משום דהוא‬

           ‫חייב באונסין‪ ,‬וכעין מה שכתב הר"ן עוסק במצוה‪ ,‬על כן שייך בזה לומר שהוא‬
   46   47   48   49   50   51   52   53   54   55   56