Page 14 - 26114מ

‫יהודית איתן‬

‫לימור! בואי תראי איזה יופי השמלה‪ .‬בואי תמשיכי פה עם כוכי‪,‬‬
‫אני כבר מתה מרעב‪ .‬יאללה‪ ,‬כוכי‪ ,‬לימור תטפל בך‪ ,‬אני עוד מעט‬

‫חוזרת‪".‬‬

‫כוכי עומדת ליד המראה‪ ,‬מחכה שיעזרו לה להוריד את השמלה‪,‬‬
‫לימור נכנסת‪ ,‬מנגבת את הפה בכף היד‪ .‬בת שבע מורידה צמיד בד‬
‫משובץ סיכות משורש כף ידה השמאלית‪ ,‬מניחה על שולחן זכוכית‬
‫מוארך ליד דלת הכניסה‪ ,‬נזהרת לא להפיל כוס קפה שחור קר שנשתה‬

‫למחצה והשאיר כתם עגול תחתיו‪.‬‬
‫"תשטפי את הידיים‪ ,‬לימור‪ ,‬שלא יהיו כתמים‪ ",‬אומרת בת שבע‪,‬‬

‫מפנה את ראשה שוב לכוכי‪.‬‬
‫"הנה היא עוזרת לך‪ ,‬תבואי עוד יומיים — נמשיך‪ .‬תמסרי לאבא‬
‫הפיצוחים שלו הכי טובים באשדוד‪ ,‬טעימים‪ ,‬אי אפשר להפסיק‪.‬‬

‫בחיי‪".‬‬
‫מעיפה שוב מבט במראה‪ ,‬מרימה יד ימין לעבר שערה ותופחת‬
‫על קצותיו כלפי פנים‪ ,‬אוספת את אמרות העליונית האפורה שעל‬
‫כתפיה ומיישרת מאחור בשתי ידיים מעל ישבן גדול‪ ,‬מסובבת את פלג‬
‫גופה התחתון מול המראה‪ ,‬מתבוננת בפרופיל‪ ,‬מיישרת את השמלה‬
‫מהמותניים כלפי מטה‪ ,‬מחליקה בחטף על הבטן‪ ,‬לוקחת את התיק‬
‫מהמתלה‪ ,‬מחטטת‪ ,‬נזכרת שהשאירה את האוטו ללימור‪ .‬פונה אליה‬

‫ביד מושטת‪" .‬המפתחות‪".‬‬
‫"לאן את נוסעת‪ ,‬אמא‪ ,‬את לא אוכלת אצל נחמיאס?" שואלת‬

‫לימור‪" .‬בניתי על האוטו‪ ,‬הבטחתי ליוסי שנאכל יחד צהריים‪".‬‬

‫‪14‬‬