Page 41 - 26114מ
P. 41
בת שבע סלון כלות אשדוד
של ריחות מאפה עולה באפן .איש גבוה כבן חמישים ,מזוקן עם
קרחת ,מקדם את פניהן ,ירדנה מתחבקת ומרפרפת נשיקות ללחייו,
אומרת" ,תכירו ,זו אמא שלי ,שלום ",ומצביעה בכף יד מושטת
ללבו וממנו אל לבה של בת שבע" .נעים מאוד ",הן מתיישבות ליד
החלון ,הוא שמר להן מקום ,בת שבע דוחקת את ישבנה לכיסא הצר
ומתבוננת סביבה .אומרת" ,קטן אבל נעים ",ומרגישה איך החופש
משחרר לה את הלב ללא לזכור בכלל את כל המלפני כן.
ירדנה התקשרה אתמול ,המתווך מצא כמה מקומות ,כדאי לבוא לפני
שמישהו אחר ייקח .בת שבע ואיציק נוסעים עוד הפעם לתל אביב ,גם
היום אין לאיציק זמן.
בת שבע מתפוצצת" .וואלה יופי .אם נחמיאס ,היה זמן ,אה?"
איציק עוצר ,מוריד אותה בבכרך פינת אליפלט ,אפילו לא מחכה לבת
שלו יראה אותה יגיד שלום .היא טורקת את דלת המונית והוא נוסע
מהר־מהר .מג'נון.
בת שבע צועדת וממלמלת לעצמה .הנה ירדנה ,עכשיו די .היא
נועלת את הכעס ומתרכזת בחיפוש.
"ידעתי שתאהבי את האזור הזה ,אמא .אבל איך את משאירה ככה
את כולם ובאה ,מה ,כבר לא אכפת לך מהסלון באשדוד?"
בת שבע שותקת .היא מסתובבת בחלל שמצאו ,פותחת דלת צידית
המובילה לחדרון קטן" .זה משרד ",היא פולטת בהיסח דעת וממשיכה
להתבונן" .איפה הבית שימוש .אם אין צמוד אני לא לוקחת ",היא
אומרת ופונה למתווך" .כמה אמרת רוצים?"
41
