Page 45 - 26114מ
P. 45
בת שבע סלון כלות אשדוד
לא כמו אשדוד ואין אהבה בין האנשים ומה היא חושבת לעצמה.
"אז אתה לא רוצה שנפתח עוד מקום? אה? תגיד? אתה כל היום
עם המונית שלך הלוך חזור ולא שומע את הגלי צה"ל שדיברתי?
ולא את ה'לאשה' עם הכתבה? ולא יודע על הטלפונים שכל היום
מטרטרים? אז אם אתה לא עוזר ,אל תפריע ,איציק ,למה אין לי
בכלל סבלנות .ואל תחזיר אותי היום כי אני ייסע כבר לבד לאשדוד
תודה רבה ".וכשהיא ירדה וטרקה את הדלת ,הרגישה שמתכווץ לה
מבפנים .שעשרים ותשע שנים וחודשיים ואף פעם לא היה לה ככה.
ואפילו שהיום בעל הבית הסכים והיא סגרה איתו שכירות ,יש לה
חושך בלב.
הנה הבחור קם לה ,אולי ראה את הרגליים שלה ,מה זה כואבות.
היא תרד ברכבת תיקח מונית לסלון ,לא תאחר למה כוכי בונה
עליה .לימור זה לא זה .איך היא לא יודעת דברים ,אין לה טעם.
איך תשאיר אותה עם יפה ורננה לבד באשדוד .מזל יש לה סדר
לזותי ,מתקתקת עניינים עם ההזמנות .תיתן לה לנהל ואת התיקונים
והתפירה יפה .לבכרך צריך למצוא תופרת .אולי צריך אוטו יותר
גדול ,תיסע לפה ולשמה .הנה היא כבר רואה ,רכבת זה טוב אבל
לא בשבילה .היא — יהיה לה אוטו גדול ,בעצמה תיקח שמלות,
אפילו שחשבה שאיציק .אבל ...היא לא יודעת מה ,לא מסתדר לה
כל הדיבור איתו.
בת שבע מתיישבת ,אומרת תודה לבחור ,הצלת אותי ,והוא אומר
שיורד בתחנה הקרובה ,בשמחה ,למה לא .וכשבת שבע מתיישבת
והנוף חולף ,בורח מהעיניים לצד ימין ,ברוש ואיקליפטוס ושדה חום
חרוש ,היא נושמת עמוק וסוגרת את זרם המחשבות .רק הרעב שצומח
לה בחלל הבטן מזכיר לה את הפיצוחים של ניסו ואיך כוכי שיש
45
