Page 50 - 26114מ
P. 50

‫יהודית איתן‬

‫לא הסתכל לה בעיניים‪ .‬גם מתי היו ביחד‪ ,‬היא כבר לא זוכרת‪ .‬אולי‬
‫מלפני חודשיים כשחזרו מהקפה של היום שישי‪ ,‬בלי נישוקים‪ ,‬בלי‬
‫ליטופים‪ ,‬ככה‪ ,‬הכי מה שרגילים‪ .‬כאילו בלי חשק‪ .‬עכשיו היא יודעת‪,‬‬
‫אהה‪ ,‬למה לא רצה סלון בתל אביב‪ ,‬בטח‪ ,‬למה שמפריע לו‪ .‬חשב רחוק‬
‫היא לא תדע‪ .‬וגם שחוזר הפוך מתל אביב‪ ,‬נו‪ ,‬סתומה אני‪ ,‬חושבת בת‬

                             ‫שבע‪ ,‬איך רק מעכשיו היא מבינה הכול‪.‬‬
‫היום היא הולכת למלון של נחמיאס לאכול צהריים‪ ,‬תסתכל גם‬

                                                      ‫אצלו בעיניים‪.‬‬
       ‫ומה עכשיו? היא הולכת לסלון‪ ,‬אין זמן‪ ,‬די‪ ,‬מספיק‪ ,‬הבנו‪.‬‬
‫בת שבע מתארגנת‪ ,‬היא ירדה במשקל‪ ,‬כבר חמש קילו‪ .‬בלי‬
‫הפיצוחים של ניסו‪ ,‬בלי העוגות של חזי‪ ,‬בערב היא רק שותה וקצת‬
‫סלט‪ ,‬ארוחה גדולה בצהריים‪ ,‬אחר כך מתאפקת‪ .‬רק שהולכים לקפה‬
‫היא אוכלת עוגה‪ ,‬זה כן‪ .‬פעם בשבוע לא נורא‪ ,‬הנה ירדה‪ .‬עוד לא‬
‫אומרים לה‪ .‬גם איציק לא‪ ,‬כאילו העיניים שלו במקום אחר‪ .‬היא‬
‫שוטפת פנים‪ ,‬הבנות ישנות‪ ,‬אתמול חזרו מאוחר־מאוחר‪ .‬טוב שאיציק‬
‫נסע‪ ,‬אמר למונית שנשארה במוסך בתל אביב‪ .‬עוד הפעם לא הסתכל‬
‫לה בעיניים‪ .‬היא אחרי אתמול סגרה לו את הלב‪ .‬אמר לה סליחה‬
‫בתשי על האיחור‪ ,‬והיא כלום‪ ,‬לא ענתה‪ .‬אחר כך עשה סיבוב "מזל‬
‫טוב" למה שמכיר את ניסו כבר מהבית ספר וכל החברים שמה‪ ,‬אז‬
‫צחקו‪ ,‬רק היא שמה חיוך כאילו דבק בפינות של הפה שלה‪ .‬לא באמת‪.‬‬
‫אמרו לה איזה יפה כוכי‪ ,‬איזה שמלה שאין דברים כאלה‪ ,‬וזה הכניס‬
‫לה קצת מתוק‪ ,‬אבל ליד איציק התחיל להרגיש לה כמו קיר באמצע‬
‫בין הגוף שלה לגוף שלו‪ .‬ובלילה לא הלכה מהמיטה‪ .‬אם הוא רוצה‪,‬‬
‫שילך הוא‪ .‬אבל לא נגעה בו ולא דיברו וזזה כאילו בצד השני מדבר‬
‫עם רוח קרה שנכנסת לה לנשמה ועוברת לצד של איציק‪ .‬וכשקמה‬

                                ‫‪50‬‬
   45   46   47   48   49   50   51   52   53   54   55