Page 52 - 26114מ
P. 52
יהודית איתן
חזקים ,ברורים .איך שמדדה ראתה ,יש שמה מקום לעוד חדרון בצד.
תגיד לאלברט שישים מחיצה.
שוב פעם הכלב של רחמים נובח ,מוציא אותה מהמחשבות ,כמה
אמרה לו שיזיז אותו למה שהוא מתפרע ,יום אחד עוד ינשך לקוחה
ויהיה צרות .לא שומע ,עקשן.
המים רותחים ,בת שבע מכינה לעצמה כוס קפה שחור ,יושבת
מול הדף ורושמת איך הוויטרינה ,איך תתלה את השמלות ,איפה
ימדדו ,איפה שולחן עבודה ,איפה מראה ,הכול .היא מתרגשת,
הראש שלה מתמלא מחשבות ,תעבוד עם ירדנה ,ילכו יחד ישתו
קפה אצל שלום ,תלך לבדים של "נחלת" ,גם כן טובים .לא כמו
פריז .עכשיו צריך כסף כי שיפוץ וגם היא צריכה אוטו .איך תדבר
על זה עם איציק ,היא לא סובלת אותו פתאום ,היא זזה ממנו ולא בא
לה עליו בכלל ,לא דיבור ולא כלום .נטרק לה הלב .היא לא יודעת
מה יהיה ,לא רוצה לחשוב ,בא לה עכשיו לעזוב את המחשבות עליו,
חאלס.
"אמא ,מה קרה .למה את ככה?"
"איך ככה".
"מה את חושבת שאני לא מכירה אותך? ככה שקטה ,ככה ,כאילו
מישהו מת".
בת שבע לא עונה .מסדרת את הוויטרינה ,מחליפה שמלה לבובה.
"במקום דיבורים תשימי יד ,תזיזי את העניינים ,לימור ,למה שהיום
יש לנו הזוג מאשקלון ,האלו שבילבלו לנו את המוח עם השמלה משנה
52
