Page 53 - 26114מ
P. 53

‫בת שבע סלון כלות אשדוד‬

‫שעברה‪ ,‬רצו נחליף שרוול‪ .‬אז תני ליפה שלא תתבלבל עם השמלת‬
              ‫תחרה של זותי מנתניה‪ .‬יאללה‪ ,‬יאללה‪ ,‬בלי דיבורים‪".‬‬

‫"את כועסת על אתמול? אבא ביקש שלא תדאגי‪ .‬הוא ידע שאת‬
                                                   ‫עסוקה עם כוכי‪".‬‬

‫"את אל תיתני לי לפתוח‪ ,‬למה אני חמה עליו אש‪ ,‬וגם את‪ ,‬מה את‬
        ‫חושבת‪ ,‬ככה להחביא ממני? פתאום דואגים לי‪ .‬וואלה יופי‪".‬‬

‫"אמא‪ ,‬זה לא ככה‪ .‬הוא ממש התחנן‪ .‬הוא ידע כמה חשוב לך‬
                      ‫שיגיע בזמן והתאונה הזאת ביאסה אותו רצח‪".‬‬

‫בת שבע עצרה את סידור הוויטרינה‪ ,‬יישרה את הגב‪ ,‬סובבה את‬
‫פניה אל לימור ואמרה‪" :‬תזכרי טוב‪ ,‬לימור‪ ,‬אותי לא מסובבים‪ .‬אני‬
‫צריכה ת'אמת בפנים‪ ,‬ככה הכי טוב לי‪ .‬שמעת? זהו‪ .‬תזכרי את זה‬
‫טוב־טוב למה הראש כבר עושה לי סרטים‪ .‬אז עכשיו אני מרוכזת‪ .‬יש‬
‫את הסלון החדש‪ .‬את בינתיים פה‪ ,‬תסדרי את ההזמנות גם של שמה‬
‫ותדאגי שהכול ידפוק‪ .‬את לא רואה איך נהיה? אין לנו זמן לברבורים‪.‬‬
‫את דואגת כאן עם יפה ורננה‪ ,‬וגם אהובה תבוא‪ ,‬אינשאללה‪ ,‬תיתן יד‪".‬‬

                                ‫"אמא‪ ,‬אל תכעסי‪ .‬כפרה עלייך‪".‬‬
‫לימור ניגשת לבת שבע‪ ,‬מחבקת אותה מגבה‪ ,‬מניחה את לחייה בין‬
‫השכמות‪ ,‬ידיה נסגרות מתחת לחזה של האם‪" .‬אימוש‪ ",‬היא אומרת‬

                                                           ‫בקול רך‪.‬‬
‫בת שבע מנתקת את ידיה ואומרת‪" ,‬מה זה נהיה‪ ,‬אימוש‪ .‬הלוואי‬
‫היתה לי‪ ,‬הייתי קוראת 'אמא'‪ ,‬והולכת אליה קצת להוריד את הכבד‪.‬‬
‫טוב‪ ,‬לא חשוב‪ ",‬היא תופחת על גבה של לימור ואומרת‪" ,‬יהיה בסדר‪",‬‬

                         ‫מתנתקת ממנה וממשיכה לארגן את הסלון‪.‬‬
‫רננה נכנסת עם קופסת קרטון גדולה ביד‪ ,‬אומרת‪" ,‬הבאתי את‬
‫המנות אחרונות שנשאר‪ ,‬כוכי ביקשה שלא יזרקו אז לקחתי קצת‪,‬‬

                                ‫‪53‬‬
   48   49   50   51   52   53   54   55   56   57   58