Page 54 - 26114מ
P. 54

‫יהודית איתן‬

‫שנמשיך לחגוג היום‪ .‬יאללה‪ ,‬אולי נכין לנו קפה? היה מה זה יפה‬
‫אתמול‪ ,‬נכון? איזה יפה היתה כוכי‪ ,‬אמא‪ ,‬את מלכה‪ .‬אין עלייך‪ .‬כולם‬
‫אמרו‪ ,‬אין על בתשי‪ ",‬היא פונה למטבח ומעמידה קומקום ושואלת‪,‬‬

                                          ‫"כולן רוצות שחור‪ ,‬נכון?"‬
‫"אני תני לי תה נענע לשטוף את הבפנים‪ ,‬בלי סוכר‪ ,‬נראה‪ ,‬אולי‬

                                            ‫נירגע‪ ",‬אומרת בת שבע‪.‬‬

‫"תחכי ליד‪ ,‬אנחנו מגיעים עוד חמש דקות‪ .‬הווייז אמר‪ .‬אביחי שלך‬
‫גם שם? בסדר‪ .‬אולי יגיד מה ומה‪ ,‬זה יש לו עין‪ .‬לא צריך‪ ,‬אנחנו‬
‫גם יודעים‪ ,‬בשביל מה סתם כספים‪ ,‬ארכיטקט־שמרכיטקט‪ .‬את תראי‬

                                            ‫יהיה יופי‪ .‬אלברט יודע‪".‬‬
‫בת שבע נוסעת עם אלברט לתל אביב‪ ,‬לרחוב הרבי מבכרך ‪,35‬‬
‫בטנדר שלו כלי העבודה זזים מצד לצד בסיבובים ועושים שמח‬
‫לבת שבע‪ .‬כל הנסיעה הם שרים מהמוזיקה שיש לאלברט בדיסקים‪.‬‬
‫אומרים‪" ,‬את זוכרת‪ ,‬אתה זוכר" ומדברים איך היו בשכונה‪ .‬בת שבע‬
‫מרגישה באמצע‪ ,‬בין מה שהיה למה שיהיה‪ ,‬על עכשיו לא רוצה‬

                                           ‫לחפור‪ ,‬תזיז עד שיסתדר‪.‬‬
‫"הנה‪ ,‬פה תעצור‪ ,‬יש חנייה בדיוק‪ ,‬וואלה‪ ,‬תראה איך יצא טוב‪",‬‬
‫היא אומרת ומצביעה על החנות‪ .‬הדלת פתוחה‪ ,‬ירדנה ואביחי שם‪,‬‬
‫מתחבקים עם בת שבע ולוחצים את ידו של אלברט‪ .‬הוא מרים‬
‫את העיניים לתקרה‪ ,‬מסתובב בחלל‪ ,‬מסביר איפה כדאי לבנות את‬
‫השירותים ואיפה אפשר פינת מטבח‪ ,‬מצביע על הקימור ואומר‪,‬‬
‫"איזה יפה‪ ,‬אפשר לצבוע לבן‪ ,‬יחשבו יותר גדול‪ .‬איך הסכים לך‬

                                ‫‪54‬‬
   49   50   51   52   53   54   55   56   57   58   59