Page 84 - 26114מ
P. 84
יהודית איתן
ירדנה לא רוצה לספר הכול ,מי שיודע יודע וזה מספיק .בינתיים
הסלון יצא נהדר .הם לא שאלו את אמא ,אבל הוסיפו חלון גדול מהצד
כדי שגם מרחוב אליפלט יראו מה יש בחנות .עשו ספסל ארוך מעץ,
שעליו היא תשים עציצים אולי ,נראה ,יש לה כמה רעיונות .היום היא
כבר תיקח שמלות שיתאימו כדי לשים בחלון.
ירדנה נרגשת ,למרות הכול ,היא רוצה להתחיל להריץ את העניינים
ולא לשקוע במרה שחורה .היא שמה לב לשתיקתה של רננה ,וזה קצת
מדאיג אותה .היא קמה מהכורסה ,ניגשת לרננה הישובה בפינת הספה,
מתיישבת לידה צמוד ,מניחה את זרועותיה סביב כתפיה" .ננוש ,מה?
תגידי משהו ",היא אומרת ומושכת אליה את רננה" .מה קורה לך?
אה?" היא שואלת ומצמידה את שפתיה ברכות ללחייה השמאלית.
רננה שותקת ומשעינה את ראשה על כתפה של ירדנה ,דמעות
זולגות מעיניה.
"נו ,מה? דברי ",אומרת שוב ירדנה.
"אין לי מה לומר .תמיד חשבתי שאבא ואמא הם הזוג המושלם.
איך דאגו אחד לשני ,איך אהבו להיות ביחד .אני לא מבינה מה קרה"...
היא מזדקפת ופונה ללימור" ,אני לא מסוגלת לענות לו ,סורי .הוא
מגעיל אותי .איך את מדברת איתו ,זה מה שאני לא מבינה .שיאכל
את מה שהוא בישל ",היא אומרת בהתרסה .שלושתן יושבות שותקות.
לימור גם היא מתחילה לדמוע.
בת שבע יוצאת מחדר השינה .שמעה את הדיבור" .חאלס ",אומרת
להן" ,הוא אבא שלכם ,הוא לא זר .מה שעשה ,זה אני והוא .תוציאו
את הכעס ,שיצא מהבטן למה אחרת זה אוכל את הבפנים .אחר כך
תתקשרו ,תשאלו עליו .הוא איש טוב ,אוהב אותכם .אולי לא בידיים
שלו ,הסתבך .אני ,אצלי הוא סגור .לא פותחת לו את הלב .הוא לא
84
