Page 85 - 26114מ
P. 85

‫בת שבע סלון כלות אשדוד‬

‫אבא שלי‪ ,‬הוא היה בעל שלי‪ ,‬עכשיו נגמר‪ .‬יאללה‪ .‬ממחר מתחילים‬
      ‫עוד הפעם‪ .‬החיים זה באמצע עכשיו‪ .‬די לבכות‪ ,‬למה מי מת?"‬

‫בת שבע עומדת במרכז הסלון‪ ,‬הכותונת לעורה‪ ,‬שערה פרוע‪ .‬היא‬
‫לא תיתן לבנות שהכול יהיה לו טעם של מר‪ .‬היא חוזרת לעניינים‪.‬‬
‫עומדת‪ ,‬מצביעה על לימור ואומרת‪" ,‬מחר את השמלה של התחרה‬
‫מלפני שנה את נותנת לירדנה‪ ,‬לוויטרינה שלה‪ ,‬גם את הזאת עם‬
‫השושנים‪ ".‬פונה לירדנה‪" ,‬מחר אני ואת נוציא שמלות‪ ,‬יש במחסן‪.‬‬
‫נבחר מה הכי טוב לאלו מתל אביב‪ .‬אחר כך ניסע עם האוטו‪ ,‬שאני‬
‫רוצה לראות מה עשה אלברט‪ .‬אתם גם‪ ,‬כולנו‪ ,‬די עם המר‪ .‬ניסע‪ ,‬נלך‬
‫ל'שרונה' איפה שעשו חדש‪ ,‬שמעתי יפה‪ ,‬נשתה‪ ,‬נאכל ונחזור‪ .‬מחר‬
‫אחרי הצהריים יש לנו שתי כלות‪ ,‬אהובה ויפה יתחילו‪ ,‬נבוא בדיוק‬
‫לזמן‪ .‬יאללה‪ .‬עכשיו די‪ ,‬לישון‪ ,‬למה שצריך את הכוח להמשיך את‬
‫החיים‪ .‬יאללה‪ ,‬יאללה‪ ".‬היא הולכת לרננה‪ ,‬מושכת אותה מהספה‪,‬‬
‫וכשזו נעמדת היא מחבקת‪ ,‬עוטפת אותה בגופה לרגע ממושך‬
‫וכשמתנתקת אומרת‪" ,‬למיטה‪ .‬עכשיו‪ ".‬פונה לירדנה‪ ,‬מקימה גם‬
‫אותה‪ ,‬מחבקת אותה‪ ,‬אומרת לה‪" ,‬איפה השארת את אביחי‪ ,‬תגידי‬
‫לו מחר אנחנו באות‪ ,‬שאני רוצה לראות אותו‪ .‬יאללה‪ ".‬היא מתחילה‬
‫לכבות את האורות‪ ,‬מתקרבת ללימור‪ ,‬וזו הולכת לקראתה‪" ,‬בואי‪,‬‬
‫שאת הכי חשובה‪ ,‬למה איתך הוא מדבר‪ .‬תגידי לו‪ ,‬אמא סגרה את‬
‫הלב‪ .‬אבל את אל תסגרי לו למה זה ישבור אותו‪ .‬יאללה‪ ".‬היא מחבקת‬
‫את לימור ומובילה אותה לחדרה‪" .‬למיטה כולם למה שמחר יום‬
‫ארוך‪ ",‬היא אומרת בקול שהן היו מורגלות לשמוע בילדותן‪ .‬איך זה‬
‫מצליח גם היום לנסוך בהן שוב תחושה של רגיעה‪ .‬שלושתן נכנסות‬

                                 ‫למיטה‪ ,‬כל אחת בחדרה‪ .‬לילה טוב‪.‬‬
‫בת שבע חוזרת לחדר השינה‪ ,‬מרגישה כאילו חצבה אבנים מהסלע‪.‬‬

                                ‫‪85‬‬
   80   81   82   83   84   85   86   87   88   89   90