Page 90 - 26114מ
P. 90
יהודית איתן
אביחי ליד הסלון ,רחוב הרבי מבכרך ,35שומר להן חנייה ליד .ירדנה
התקשרה וביקשה ,והוא עומד ולא זז .הנה בת שבע מחנה ,בקושי
רואה ,למה השמלות כמעט עד לתקרה.
"ביחי ,מהר ,תעזור להוציא!" ירדנה קוראת ופותחת ללימור את
הדלת .הן נשלפות החוצה .נושאות עם אביחי את שק הניילון הרוטט,
מניחות בזהירות על רצפת החנות ,שלרוחבה אביחי פרש בד .סטנדים
עומדים ליד הקיר מחכים לשמלות הלבנות.
"יו ...אני לא מאמינה ,איזה מקום מדליק .תקשיבי ,ירדנה ,שיחקת
אותה ",לימור אומרת ,מניחה את התיק במרכז הסלון ומסתובבת
בחלל ,רננה אחריה .הן נכנסות למטבחון ,לשירותים ,אפילו מקלחון
יש ,למשרד ולחדר המדידה עם הדלת שמפרידה ,כמו חדרון פרטי
למגורים.
"תקשיבי ,זה מדהים המקום הזה .מה זה בא לי לעבור לכאן,
תאמיני לי ",אומרת לימור בקנאה" .תשמעי ,אמא ,אלברט הזה הוא
מלך ,מלך .איזה יפה הוא עשה .תראי את התקרה ".היא ממשיכה
להתפעל ,יוצאת מהסלון ,מתבוננת ,רואה את השלט" ,בת שבע סלון
כלות אשדוד" ,ומתחילה לצחוק" .איך כתבת את זה ,ירדנה ,איזה
מצחיקים .האמת? זה כבר פירמה ",ונכנסת חזרה" .אולי באמת אני
אעבור לכאן ואעבוד עם ירדנה ,מה את אומרת ,אמא?"
"תשכחי מזה ,את לא משאירה אותי לבד באשדוד ",אומרת רננה
ודוחפת אותה קלות בכתף.
"את עוד מעט מתגייסת ,אז שקט".
בינתיים אביחי מגלגל את אחד הסטנדים ומתחיל לתלות את
השמלות ,רננה ניגשת ומושיטה לו עוד ועוד שמלות מהערימה שעל
יריעת הניילון.
90
