Page 93 - 26114מ
P. 93
בת שבע סלון כלות אשדוד
לא גבר ,ככה לא מתנהגים ",והיא שילמה על כל החודש ולא דיברה,
גם לא על הכלב ,כלום .אין לה כוח.
בת שבע יושבת על כיסא הנדנדה במרפסת .שקט.
מחר תלך לתל אביב ,תבחר ספה עם ירדנה.
"מה שלומך ,תגידי .איך את בלי איציק .אה?" יפה מעיזה לשאול.
"אני הבוקר אומר לי קומי ,שיום חדש מתחיל .זה המזל שלי,
בחיי .שאם לא הסלון הייתי מתה .בלילה אני שוכבת במיטה ,באה
אלי הציפור עם המקור ודופקת לי במוח .איך עשה מה שעשה,
המחשבה לא נותנת לי לישון .תעזבי זה שהלך עם הזותי .זה
שאמר מילואים .זה שלקח את הכסף .אם לא חשב קדימה ,לא
היה עושה את זה .באה לי הציפור דופקת לי אומרת ,איך לא ראית.
ואני? מה אגיד לך ,סתומה כמו ילדה שלא מבינה .מזל בא הבוקר
אומר לי קומי ,יש את בכרך ,תיסעי לתל אביב ,ישטוף לך את
הבאסה".
"את לא רוצה לדבר איתו? לראות אולי יחזור?"
"איך יחזור ,תגידי .כאילו אמר את ואני בנפרד ,חצי־חצי ,זהו,
החליט עלי .אם היה בא אומר ,תשמעי מה ,מדבר ,אולי הייתי אומרת
תלך ואל תחזור .אולי הייתי זורקת לו את הבגדים אומרת לו שלום
ולא להתראות .אחר כך היה בא לקחת את רננה לצבא ,הייתי יורדת
שמה לו עוגה ,הולכת .אחר כך היה מטלפן אומר מאמי ,אולי הייתי
מקשיבה ,למה מאמי ממנו ככה פותח לי את הלב .אנא עארף .אבל
הוא החליט עלינו ,הבנת? אין לאן לזוז".
93
