Page 382 - 2

‫‪ Ì˙Á‬תשובה קנה ‪ÊÓ˘ ¯ÙÂÒ‬‬

‫ותוציאהו בנחת‪ ,‬וכשתמצא ד על צד הכיס מקו‬ ‫כי דמי בדמי נגעו דלא דמי ליודעת שמכתה‬
‫שנגע במורסא ולא בעליונו של כיס‪ ,‬הרי מה‬ ‫מוציאה ד כנ"ל‪ ,‬משו"ה העיד כל זמ שלא נסת‬
‫שבקשנו‪ .‬ואי בדיקה זו קשה כבדיקת מהרי"ל‬
‫ומהרי"ו שבסי' קצ"א וכעי בדיקה זו הוזכרה בס'‬ ‫הטהור לא נפתח הטמא‪.‬‬
‫אמונת שמואל )סי' נז( על מלתא אחריתי‪ .‬ואי הפסד‬
‫בבדיקה זו כי א נמי תמצא על עליונו של הכיס לא‬ ‫‪ ‡ˆÂȉÂ‬לנידו שלפנינו‪ ,‬א המכה הזו היא במקור‬
‫נאמר שהוברר שהד בא מהמקור‪ ,‬כי אולי לא היתה‬
‫בקיאה בהטיה ונתכלכ בכניסתו או ביציאתו‪ ,‬שהרי‬ ‫עצמה‪ ,‬הורע כחה משארי מכות כיו‬
‫מפני זה הצריכו חז"ל להכניס מכחול לתו‬ ‫שקרוב לברור ואמת שהוא מורסא גילדנ"י אד"ר‪,‬‬
‫השפופרת שיהיה עובי השפופרת מפסיק בי הצדדי‬ ‫והוא מעיי המתקב מהגו מחצוני המקור ונכנס‬
‫לראש המכחול‪ ,‬דאל"ה יתלכל מצדדי וא כה‬ ‫לתוכו א לא נתברר באמת שנכנס בוריד ידוע‬
‫תעשה האשה הרי היתרה ברור‪ .„È‬וא לא תרצה‬ ‫לעצמו )והוא לדעתי דבר שא"א להתברר( מסתמא‬
‫לשמוע ג לזה כאשר רמז מעלתו לא יסמו על‬ ‫נכנס ע"י ורידי הנדות ויוביל עמו ד טמא והאשה‬
‫ההיתרי שכתבתי לעיל א לא בצירו עיונא רבא‬ ‫טמאה בכל עני ‪ .·È‬אבל לפי עניות דעתי הואיל‬
‫דמעלתו ע עוד אחד מופלא בהוראה ואז הנני‬ ‫שכתב שהאשה הרגישה במשמוש היד המורסא‬
‫ההיא‪ ,‬על כ אי אפשר שתהיה בהמקור כי לא תגיע‬
‫דלמטי לי שיבי מכשורי‪.‬‬ ‫ש יד האשה בשו אופ בעול ‪ ,‬יעוי לשו‬
‫הרמב" פ"ה מא"ב ה"ג‪ ‚È‬וק"ל‪ .‬וא"כ הדר להנ"ל‬
‫‪ '‰Â‬יצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות ויעשה‬
‫לע"ד יש לטהר האשה הנ"ל‪.‬‬
‫עמנו לטובה אות‪.‬‬
‫‪ ˙ÂȉÓÂ‬טוב תוכל לבדוק עצמה כ שתעשה כיס‬
‫‪.˙Âί· ÈÓ˙ÂÁ Ïη Ì˙ÂÁ‰ „"Ή‬‬
‫ארו כאצבע מפשת לב ונקי ותמלאהו‬
‫‪.˜"ÙÏ ‚"Ú˜˙ Ë·˘ 'Ê ˜"˘Ú ÌÂÈ ·"Ù‬‬ ‫מוכי רכי ‪ ,‬ובשעה שתתחיל להרגיש כאב‬
‫הקרעמפפונג תכניסהו בנחת ובדר ישר עד שיעבור‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬ ‫מורסא שמרגשת‪ ,‬ותזהר שלא יגיע הכיס בראשו אל‬
‫המורסא ויהיה כ תחוב בגופה שעה או שתי‬

‫˙˘‪‰ ˜ ‰·Â‬‬

‫]‪[˘ÈÓ˘˙ ˙Ú˘· ‰„ ‰Ò¯ÈÙ‬‬

‫·‪ È΄¯Ó‬פ' ידיעת הטומאה סי' תשנ"ד גבי פירש‬ ‫˘‪'Â‰Ó Í¯·‡‰ È ·¯‰ ˜È˙‰ È„ÈÓÏ˙Ï Ë"ÊÓ ·¯ ÌÂÏ‬‬
‫‡‪.'È ÌȯÙ‬‬
‫באבר חי סיי והאשה אינה צריכה כפרה‬
‫ופסק כ הרמ"א בי"ד סי' קפ"ה )ס"ד(‪ .‬וטעמא‬ ‫‡˙‪ ÏÂÓ‬יו ש"ק קבלתי מכתב ואשר כתבת ע"י‬
‫מבואר דאנוסה היא‪ ,‬כיו שאמרה לו נטמאתי מה‬
‫הוה לה למעבד יותר מזה‪ ,‬ואי בידה להחזיקו אצלה‬ ‫התלמיד שבא על אשתו שלא בשעת וסתה‬
‫עד שימות האבר והוא שפירש ולא ידע הדי שוגג‬ ‫ביו ל"א לראייתה פע אחת בתחלת הלילה ופע‬
‫הוא‪ ,‬וראיה מלשו המשנה פר' ידיעות )יד‪ ,‬ב( הי'‬ ‫ב' קוד אור יו ואז הרגישה כובד באברי וכ‬
‫משמש ע הטהורה ואמרה לו נטמאתי ופי' מיד‬ ‫דרכה בכל עת זיבת דמה וג הרגישה לח בסדי‬
‫חייב וכו'‪ ,‬ולא אמר חייבי כדאיתא פ' כל היד )יד‪,‬‬ ‫וחשבה שהיא מחמת לכלו התשמיש ובעמד מיד‬
‫א( במשנת אותיו שניה חייבי בקרב ‪ ,‬אלא ע"כ‬ ‫מצאה כל הסדי מלא ד נדות והאיש ירא ה' ודואג‬
‫הכא אפרישה לבד הוא חייב והת אכניסה וסמו‬ ‫מאוד על עצמו ועל אשתו והיא רכה בשני ולא‬

‫הגיעה לבת כ'‪ .‬אלו דברי ‪.‬‬

‫‪.·Ù˜ 'ÈÒ ÔωÏ ÂÙÂÒ· ÔΠ‰"„ ÏÈÚÏ ‰‡¯Â .Â"˜Ò ËȘ 'ÈÒ Ì˘ ˆ"ˆ ˙"¢· ¯‡·Ï ˘"Ó ‰Ê· ‚" ÚÏ ‰Â ‰"„ „Ó˜ 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰‡¯ .·È‬‬
‫‪.ÌÁ¯‰Â ¯Â„ʯى ÔÎȉ ÌÈÈ È˘‰ ÔÈ· ‡Â‰ ÔÎȉ „Ú Ì"·Ó¯‰ ¯‡·Ó Ì˘ ,„"‰Â ·"‰ Ï"ˆ ‚È‬‬

‫‪.Á"˜Ò ÊÙ˜ 'ÈÒ [·˜ÚÈ ˙Á Ó] ˘"‰Â˙‰ Ì˘· Î"˘Ó ˘"Ú .ÂÊ ‰˜È„· ÏÚ Î"˘Ó Á ˜ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ‰‡¯ .„È‬‬