Page 383 - 2

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫יורה דעה‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫˘‪ÁÓ‬‬

‫שתי ‪ ,‬על הכניסה ועל הפרישה‪ ,‬ואע"ג דלעני‬ ‫לוסתה שניה חייבי ‪ .‬ואע"ג דבס"ד דפ' ידיעות‬
‫חטאת אינ חייבי אלא כל אחד חטאת אחת דה"ל‬ ‫הוה בעי למימר דמשנת אותיו מיירי נמי אפרישה‬
‫ב' זיתי חלב בהעל אחד‪ ,‬מ"מ תשובה וכפרה מיהא‬ ‫אפ"ה שניה חייבי ‪ ,‬ה"מ למימר ולטעמי ]אלא[‬
‫בעי על כל כח וכח‪ ,‬וא לא הרגישה עד תו‬ ‫דבלא"ה דחי ליה שפיר‪ .‬וג תוס' כתבו ש )ד"ה‬
‫התשמיש והודיעה לו‪ ,‬הבעל שוגג והיא פטורה‬ ‫והא( דהומ"ל ולטעמי מנמצא על שלה ע"ש‪.‬‬
‫דאנוסה היא כמ"ש המרדכי הנ"ל‪ .‬ואמנ לפי הנראה‬ ‫ובמקו אחר ]להל סי' קסג[‡ כתבתי תירו אחר‬
‫שלא הודיעה לו כלל וכלל‪ ,‬וא"כ רע ומר עלי מעשה‬
‫האשה קרובה היא למשמשתו נדה וצרי לאיי‬ ‫אבל זה הנכו לדינא‪.‬‬
‫עליה הרבה שלא תבוא להכשיל בעלה עוד כי נשי‬
‫דעת קלות ודוחות בפ ואולי להתיר איסור כרת‬ ‫‪ Ì Ó‡Â‬כל זה באמרה נטמאתי אז הוא שוגג והיא‬

‫ר"ל‪.‬‬ ‫אנוסה‪ ,‬א א לא הגידה לו כלו עד אחר‬
‫הפרישה‪ ,‬א"כ הוא אונס גמור ופטור לגמרי והיא‬
‫]‚„¯ ‪[‰˘·Ï‡ ‰¯ˆÈ‬‬ ‫מזידה‪ ,‬דאי לומר שוגגת שלא שלא היתה יודעת‬
‫שאסור לפרוש באבר חי‪ ,‬דמה בכ עכ"פ מחוייבת‬
‫‪ ‡ÏÂ‬מבעיא בהרגישה קוד כניסה אלא אפי' בתו‬ ‫להודיעו כדי שיפרוש מיד‪ ,‬אע"כ דעתה היה ליל‬
‫אחר שרירות לבה ולשמש נדה‪ .‬אלא שי"ל אפ"ה‬
‫התשמיש דכתבתי לעיל דיצרה אלבשה‬ ‫פטורה א לא הרגישה עד אמצע התשמיש דכיו‬
‫ותחלתה באונס מ"מ אפשר שאינו דומה כ"כ להא‬ ‫דנכנסה בהיתר יצרה אלבשה וה"ל תחלתה באונס‬
‫דאבוה דשמואל‪ ,‬דהת אשת ישראל שנאנסה מגברא‬ ‫וסופה ברצו דה"ל אונס גמור כדקיי"ל כרבא‬
‫אחריני דיצרה תקפה מאוד דא לא עכשיו אימתי‬
‫א"כ קשה לה לפרוש‪ .‬משא"כ נדה שמותרת לאחר‬ ‫כתובות נ"א ע"ב·‪ .‬וכ נראה‪.‬‬
‫זמ דמשו"ה מותר להתייחד ע אשתו נדה משו‬
‫דאי תקיפת היצר כ"כ‪ ,‬א"כ אפשר אפי' באמצע‬ ‫‪ ÔÂ„È ·Â‬דיד נראה לפי דעברו ימי וסתה ושוב אי‬
‫הבעילה לא שיי יצרה תקפה למיחשב כאונס מה‬
‫לבעל לחוש כלל‪ ,‬מ"מ נהי דימי וסתה עברו‬
‫שלא הודיעה לבעלה‚‪.‬‬ ‫מ"מ כפי הנראה יש לה וסת הגו וע"י כובד‬
‫האיברי ‪ .‬והיא שהרגישה הכובד היה לה לחוש לו‪.‬‬
‫‪ ‰ÓÂ‬שרמזת והיא לא הגיעה לעשרי שנה‪ ,‬נראה‬ ‫ואע"ג שכפי מכתב מעלת משמע שהיתה חושבת‬
‫הואיל ועברה שלשי יו מראייתה חשבה עצמה‬
‫דעת שאינה בת עונשי למעלה‪ ,‬זה לא נמצא‬ ‫למעוברת ולא חששה כלל לכובד האיברי ‪ ,‬מחשבת‬
‫בש"ס רק בדרושי אגדה וכבר כתבו מזה האחרוני‬ ‫של שטות הוא להתיר פתח לחטאת רוב ‪ ,‬וזה ממש‬
‫שאי לסמו על זה כלל„‪ .‬ובאמת בתוס' יבמות פ'‬ ‫כמו שכתבו תוספות פסחי ע"ב ע"ב ד"ה סמו‬
‫ע"א גבי אכל חלב מב י"ב עד י"ח כ' התוס' )ד"ה‬ ‫לוסתה דכשטעה בסמו לוסתה נמי מתחייב חטאת‪.‬‬
‫נעשה( הא הוה התראת ספק וק' אמאי לא נימא לעני‬ ‫והכא נמי מידי ספיקא לא נפקא והיה לה לחוש כיו‬
‫חטאת ובשוגג מיירי'‪ .‰‬אע"כ משו דקוד עשרי‬
‫שנה לא שיי כרת וחטאת וע"כ א"א לפרשו אלא‬ ‫שהרגישה וסת הגו שלה‪.‬‬
‫לעני מלקות‪ .‬אבל באמת זה ליתא ושערי תירוצי‬
‫‪ Î"Ú‬א קוד התחלת התשמיש הודיעה לבעלה‬

‫שמרגשת כ א"כ שניה בסורה על רעות‬

‫˙˘‪‰ ˜ ‰·Â‬‬
‫‡‪„"¯ÂÈ ˙"È·Â ˙"¢· '¯Â .Ê"Ò˜Ò ˆ˜ 'ÈÒ "˜Ò ‰Ù˜ 'ÈÒ Ë"„҉ · ,Á ˙·Â˙Î ‰‡ÏÙ‰ ÏÚ· ¯"ÂÓ È΄¯Ó‰ ÏÚ ÔΠ¢˜‰ ¯·Î˘ ‡È·‰ Ì˘Â .‬‬

‫‪.ÔÈ Ú·Â ‰"„ ÁÙ˜ 'ÈÒ ÔωÏ ÂÙÂÒ· ÊÓ˜ 'ÈÒ ÏÈÚÏ Ì‚ ‰‡¯Â .ÂÊ ‡È˘Â˜ ·˘ÈÈÏ Î"˘Ó ‰Ù 'ÈÒ‬‬
‫·‪‡"Ù ·"ÂÒ‡ 'ω Ì"·Ó¯ 'ÈÚ .‰˘·Ï ¯ˆÈ‰˘ ÔÂÈÎ Ò Â‡Î ·È˘Á ‰˘·Ï‡ ‰¯ˆÈ„ ‡‰ ÔÈ ÚÏ Ó"Ó ,Ò Â‡ ‰È‰ ‡Ï ‰ÏÁ˙·˘ Û‡˘ ÔÎ ¯‡Â·Ó .‬‬
‫‪˙¯˘Î ˙˜ÊÁ Ì¢ӄ ‡Ï‡ .‰¯ÂÒ‡ ¯ˆÈ‰ ˙ÓÁÓ ‡Ï˘ ÛÂÒ·Ï ˙Ȉ¯˙ ̇˘ Ï"Ò · ,‡ ˙·Â˙Î ‰‡ÏÙ‰·Â .Ë"ȉ „"ÎÙ ˙Â˘È‡ 'ω Ë"‰‬‬

‫‪.¯ˆÈ‰ ˙ÓÁÓ ˜¯ ˙Ȉ¯˙ „ Ô È¯Ó‡ ‰ÏÚ·Ï ¯˙ȉ ˙˜ÊÁÂ‬‬
‫‚‪.˙ӄ˜‰ ‰¯Ú‰· ‡·ÂÓ‰ · ,‡ ˙·Â˙Î ‰‡ÏÙ‰·Â ȇ ‰"„ · ,ÊÈ ˙ÂÚ·˘ 'ÒÂ˙ ÔÈÂÚÈ .‬‬
‫„‪Ì˘ 'Ó‚· .ÈΉ ÚÓ˘Ó ‡Ï Ì˘Â ·"Ú Ë"Ù„ ˙·˘· 'Ó‚‰ ¯ÈÎʉ ‡Ï˘ ˘Â„Á ˙ˆ˜Â :Ï"Ê ԇΠ ȷ¯ ÏÚ ‰Ó˙ Ë"˜Ò ‰Ù˜ 'ÈÒ „"¯ÂÈ ˘"˙Ù· .‬‬
‫‡‪Ìχ .‡ȷ‰˘ ·Ù˜ 'ÈÒ Ó"ÂÁ ˜ÏÁ· ÔÏ‰Ï '¯Â .˘"Ú ËÓ 'ÈÒ· ÌÈÚ„Â ‰ ˆ"ÎÁ‰ ȯ·„·  ȷ¯ Ï˘ ¯˜Ó .‰ÈÈÏÚ ˙˘ Ú ‡Ï„ Ôȯ˘Ú Ï„ ‡˙È‬‬
‫‪Ô‚Ó '¯Â .·Î ˙‡ ‚ ˜¯Ù ˙È˘‡¯· (Ï"ˆÊ ¯˘Î Ó"Ó¯‚‰Ï) ˘"Â˙·Â · ,Á ˜"ÂÓ Á"ˆ¯‰Ó 'ÈÚ .Ê"Ù Ôȯ„‰ ÒÏ ˘"Ó‰Ù· ‰ÎÏ‰Ï ÔΠ˘ Ì"·Ó¯‰‬‬

‫‚·‪.‰Î¯‡· ‡"˜Ò Ëȯ 'ÈÒ Á"‡ ÌȯÂ‬‬
‫‪˜"È·Â ˙"¢ 'ÈÚ .Ô·¯˜ Ì‚  Èȉ ,Ô·¯˜ ÔÓÊ· ‰ ‡Ï ‡‰„ ¯ÓÂÏ ‡"‡ ‡‰ Ô·¯˜Ï ȇ χÂӢ ·¯ È‚ÈÏ٠ȇӷ ˙"‡Â :Ì˘ ÌÈ ˘È 'ÒÂ˙‰ Ï"Ê .‰‬‬

‫‡‪.Ô·¯˜ ÔÈ ÚÏ Ì˘ ‡È‚ÂÒ‰ 'ÈÙ˘ ¯Ó‡ Íȇ ‰"„  'ÈÒ Ú"‰‬‬