Page 413 - 2
P. 413
˙·¢˙ יורה דעה ˘‡˙ÂÏ ˘ÁÚ
כמו שהעתקתי לעיל .א"כ הכל חד .וכ מבואר „ÂÚיש להביא ראיה מלשו התוס' ד' ע"א ד"ה והא
מלשונו בפי' המשנה ר"פ יוצא דופ .אלא שצל"ע
מ"ש מקו יוצא מצוואר הרח .וידוע כי פי' המשנה אשה מכוסה היא שכ' להדיא שהמקור סתו
משובש מהמעתיקי א"א לדקדק עליו כ"כ .סו כל והיה לה להרגיש כשנפתח אע"ג דמסקינ דאפ"ה
מטמא ב"ה אע"ג דלא ארגשה פתיחת פה"מ היינו
סו דברי הנב"י צ"ע. לאו משו דלא בעי פתיחת פה"מ אלא משו דס"ל
לב"ה אימר ארגשה ולאו אעדעתה דסבורה הרגשת
][ÏÂω ¯Â„ʯى ÌÂ˜Ó מ"ר היא דבאמת כשמצטערת ע"י מ"ר הוא קרוב
למקו פה"מ שראה השלפוחית המונח על המקור
˙Ó‡‰שלפמ"ש תוס' נדה מ"ב ע"ב ד"ה שהוציא, מגיע עד כנגד פתח החדר כידוע למתחיל קצת
בניתוח וכמבואר בציורי ספריה מכל זה משמע
משמע דבית החיצו שהשמש דש ש הוא
חו לפרוזדר ,וא"כ דברי נב"י נכוני כיו דבבשרה בודאי דהרגשה ממש בעינ .
היינו חו לפרוזדר ה"ה ההרגשה נמי ש הוא,
והיינו זיבת דבר לח ,אבל באת כל זה כתבו תוס' ]„˙·ÈÊ Â Èȉ ‰˘‚¯‰„ È"·Â ‰ ‰È‡¯ ˙ÈÈÁ
לפי הבנת וכ רש"י ז"ל פי' סוגיא דפרוזדר )יז ,ב( „·¯ [ÁÏ
לפי מה שצייר מהר" לובלי הכל לפי שכל ,אבל
אחר בקשת המחילה מרבותינו הקדושי לא צדקו ‡ Íאת זה ראיתי דברי הגאו בנב"י סי' נ"ה )ד
דבריה בזה כי האמת ע הרמב" כאשר יעיד
הנסיו עפ"י חכמי וספרי הניתוח אשר לפנינו מספרי ס"א( שכ' דנ"ל שלא כדעת כת הקודמי אלא
בני ישראל כמו מעשה טוביה וס' שבילי אמונה, הרגשה היא זיבת דבר לח ,ולא חש להביא שו
וש במעשה טוביה יש טעות קצת בציור הלול ,ויש ראיה מראיותינו הנ"ל ולדחות אותה אלא הביא
לפני עוד ספרי מדויקי מרופאי מומחי אשר לא ראיה מדאמרי' ר"פ הרואה כת )נז ,ב( בבשרה תרתי
מבנ"י המה בכמה וכמה ציורי כול יעידו ויגידו שמעת מינה עד שתרגיש בבשרה ושמטמאה בפני
כהרמב" ז"ל ומיני' לא נזוע .Êג שאלתי רופאי כבחו ,והיינו מ השיני ולחו וזהו חו מפי
המקור ש"מ שש נמי הוא מקו הרגשה והיינו
וכ אמרו לי.
זיבת דבר לח עכ"ד.
¯·Âמ די לו יהבינא ליה כשיטת התוס' הנ"ל מ"מ
‰È‡¯Âזו איני מכיר הא כתב הרמב" פ"ה מהל'
אי ראיתו ראיה דהרי אמרינ הת ר"פ הרואה
כת דבבשרה אתי נמי להא דר"פ המפלת בבשרה א"ב ה"ד ובשעת גמר ביאה האבר נכנס
ולא בשפיר ובשפופרת ובלי ספק דאשה המוציאה לפרוזדור ואינו מגיע עד ראשו שמבפני אלא רחוק
ד בשפופרת מ הפרוזדר עד כותלי הרח סמו ממנו מעט לפי האצבעות וכו' וכ ה דבריו בפ'
למשקופו של שמש והיינו לנב"י בית החיצו וא המשניות אלא שש בסופו יש איזה שורות לא
אז יצא הד מ השפופרת לחו ויגע בבשר אי שו ידעתי לפרש נמצא שפה המקור הוא מקו
ה"א שיטמא אעפ"י דנגע בבשרה דלש .וראיה שהשמש דש .ובנדה מ"א ע"ב אמרי' בי השיני
ברורה לדבר מהא דר"ש שהביא הרא"ש ר"פ המפלת היינו מקו דישה מאי מקו דישה אר"י מקו
וז"ל הטור סי' קפ"ח וכ עשה ר"ש מעשה באשה שהשמש דש אלמא דא ודא אחת היא ,וש הוא
שנעקר מקור שלה וכו' ולא היתה פוסקת לראות כל מקו ההרגש כשנפתח פה"מ .ואעפ"י שכ' שאינו
זמ שאות חתיכות בבית החיצו וכו' וכ' הרב"י מגיע עד ראשו שמפני אלא רחוק ממנו קצת ,היינו
שנראה שהיתה רואת ד ממש ואפ"ה היה מטהר קצת רחוק מראש המקור מבפני אבל הוא נכנס עד
אותה מפני שהיא תולה שמהחתיכות שבבית החיצו הפתח ממש והוא ראשו שבחו .ויעויי ל' הרמב"
נמש הד וכיו דבשעה שנעקר לא היה ד אלא ש הל' ב' ועד היכ הוא בי השיני עד מקו
בחתיכה טהורה וכ"פ בש"ע )ס"ג( .ואע"ג דכ' מל' שיגיע אליו האבר בשעת גמר ביאה ,ובהלכ' ד' הנ"ל
כ' ג"כ זה הלשו ובשעת גמר ביאה האבר נכנס וכו'
˘È‚¯‰ :Ê"ȉ Ì˘ Âȯ·„Ó ÁÈΉ ÔΠ.˙˙˘ ‡Ï ÌÁ¯‰ ÔÓ ¯˜Ú ·"‰ Ì˘ Ì"·Ó¯‰ ȯ·„Ó Â˙ËÈ˘Ù ÁÈΉ Ó 'ÈÒ ËÏ 'ÈÒ ·˜ÚÈ ·˘ ˙"¢· .Â
‚.·"˜Ò ‡"˜· ‚Ù˜ 'ÈÒ ·¯‰ Ú"¢ 'ÈÚ .‰ÚÊÚ„Ê Â ‰ÙÂ
È"˘¯Ù  ȇ˘ ˙‡ȈӉ ˘ÈÁÎ‰Ï Â Ï ‡"‡ ÁÂ˙È ‰ ȯÙÒ ÈÓÎÁ ÌȯÙÂÒ ÌȯÙÒ ÈÙÓ ‰¯È˜Á‰ ȯÁ‡ ·˙Î ‡ ,ÁÈ ‰„ Ò"˙Á 'ÈÁ·  ȷ¯ .Ê
˘"Ú ÂÙÂÒ· Ì‚ӂ ‰Êȇ ˘È ‰ ˘Ó‰ 'ÈÙ· Ì˘˘ ‡Ï‡ ‰ ˘Ó‰ 'Èٷ ¯·ÈÁ· Ì"·Ó¯‰ Î"˘Ó ‡Ï‡ Â Ï Ôȇ ,ÔÈÏ·ÂÏÓ Ì"¯‰Ó ¯ÂȈ 'ÒÂ˙Â
.ԇΠ ȷ¯ ÏÚ ¯ÈÚ‰˘ ‰Ó ‰˜ 'ÈÒ „"¯ÂÈ ‡"ÂÊÁ 'ÈÚ .Î"Ú ‰ ÂÓ‡ ÈÏÈ·˘ ¯ÙÒ·Â ‰È·ÂË ‰˘ÚÓ 'Ò· ÔÂÎ ‰ ¯ÂȈ‰ ‡ˆÓ˙Â