Page 435 - 2
P. 435
˙·¢˙ יורה דעה ˘‡˙ÂÏ ˙
קושיות אי לנו כח לדחות דברי ריצב"א וסמ"ק ואפי' א לא ריפא כלל בשו פע ,וכל מה שאנו
מהלכתא. חוששי לדברי בעה"ת משו דנימא חזקה אלימתא
היא קצת ,א"כ מכ"ש דנימא אפי' בתרי זימני הוה
‡· Ïהנלע"ד בזה הא באמת טעמא בעי' מ"ט נאמי חזקה והרי א"כ ריפא למי שנתחזקה בב' זימני ,וא
תאמר בחזקה גרוע כזו לא הוה חזקה בתרי זימני
היכי דמצי המילדת או הרופא לאשתמוטי, כלל ,א"כ אפי' בג"פ נאמי להרופא כדעת הריצב"א.
היינו משו דלאו דוקא לא מרעי אומנתייהו אלא ועיי ס"פ המפלת )ל ,ב( פליגי רבנ ור' ישמעאל
ניחא להו בהתפארות שהצליחו במשלחת ,וכל רבנ סבירא להו סמא דנפצא אשקינהו ור"י ]סבירא
שאי לתלות שיש לו סבה שיעשה להכעיס ישראל ליה[ איכא גופא דלא מקבל סמא ,משמע לרבנ
דחביבא ליה טפי מהאי התפארות שריפא חולי שהיה דהלכה כוותייהו א ידוע שס זה יפה לדבר פלוני
מסוכ אמרינ מסתמא עביד כל טצדקי שיצליח הרי הוא טוב לכל הגופי בשוה ,ולפי הנחתינו לעיל
במלאכתו אע"פ שאי לא היה מצליח נמי לא היה )ד"ה וטומר( דהרופא נאמ על הכלל ולא על הפרט
מקפח פרנסתו מ"מ אי די השיב בזה כמוב , א"כ עכ"פ נאמינוהו שהוא מקובל שס זה יפה
ומשו"ה חולי שאי בו סכנה וכריבדא דכסילתא לחזק עורקי המקור שלא יזובו ד בשעת תשמיש,
שאי התפארות בהצלחתו ואי קפוח פרנסה בהמיתו והשתא לפ"ז א הרופא מודה שד זה מהמקור אלא
אותו אי מתרפאי' מה לדעת האומרי' כ בש" שאומר שסממניו יפי להפסיק הד בהא קאמר
רס"י קנ"ה כי כ כ"ז שיי הת אבל הכא להאמינו ריצב"א דמהימנינ ליה ,אבל א אמר ד זה
על התפארתו לומר שריפא את זה לא נאמי לו כי מהצדדי הוא הרי הוא מעיד על דבר פרטי ,על גו
כ דרכ להתפאר שרפואתו בודאי הצליח ולהסמי זה שאי מקורה חלוש ,אלא מכה יש בצדדי מנא
העול על דבוריה ולבסו כשלא יעמדו דבריה ידע זה א לא משמש ש בידי והאשה מרגשת
יתלו בסבת דבר מה ומפני שנחשד בהתפארות אינו קצת כאב אפי' רק בשעת תשמיש מכח מיעו
נאמ ,ומיהו רופא אומ ישראל חומר האיסור עליו הצדדי בזה כבר קדמוני הרדב"ז סס"י ת"י ,כיו
ומתירא להתפאר בשקר שלא יסמכו עליו באיסור דיש רגלי לדבר מהימנינ להרופא בצירו הכאב,
כרת משא"כ עכו" אשר פיה דבר שוא לא מירמי אבל היכי דליכא שו רמז ורמיזה רק שופט כ ע"פ
אנפשיה. אומדנא דיליה לפע"ד אי לסמו אהרופא.·Î
‰È‡¯Âברורה לסברא זו הרי ברור שאי עדות ]¯[È‚ ‡ÙÂ
עכו" אפי' מסל"ת נאמ בממו ורק ÏÎÂהאמור היינו ברופא ישראל אבל בארמאי
ערכאות דלא משקרי )בגיטי יו"ד ע"ב וע"ש תוס' ט' ע"ב
ד"ה אע"פ( ,ובעדות אשה פלוני מת ונהרג נאמ משמע דפשיט להו דלא מהימ כדמשמע
עכו" מסל"ת וא"כ מכ"ש ערכאות לכאורה ,ובאמת לשו סמ"ק דמייתי ב"י צ"ע א הוא יהודי רופא
אינו כ ,כל מסל"ת נאמ חו מערכאות ופירש"י מומחה וכו' ,וכ החליט הריצב"א בהדיא דאי
בגיטי כ"ח ע"ב וז"ל במלתא דלא שיי ביה שאינו להאמי אשר פיה דבר שוא ,ולא מירמי אנפשיה.
תפארת לה אבל במלתא דשייכי ביה כי הכא ומעלתו הארי להביא ראיות רבות ועצומות דארמאי
שמתפארי שהרגו בדי עבידי לשקר ולומר נהרג נאמ אפי' באיסורי דאורייתא היכי דלא מרעא
אע"פ שלא ראוהו אלא יוצא ליהרג עכ"ל .וכ הוא אומנתיה ,וכל ראיותיו נכוני ואמתיות ,והג שיש
בש"ע א"ע סי' י"ז סי"ד בסופו ,וה"נ דכוותיה לפקפק על פלפולו לא אארי בזה כיו שהעני אמת
לפע"ד ,וק"ו מעדות אשה דהקילו ביה רבנ כמבואר שעכו" אומ נאמ במידי דאומנתיה אפי' באיסור
בבכורות פ' יש בכור לנחלה )מו ,ב( ע"ש .ואי ל כרת ואפי' היכי דיוכל להתנצל ,מ"מ אמרי' לא מרע
מלתא דעבידא לאגלויי יותר מפלוני נהרג דאח"כ אומנתיה כמבואר בש" י"ד רס"י קנ"ד במילדת
יבא ההרוג ברגליו .וז"ל הרמב" סו ה' גירושי וה"ה ברופא אע"פ שיכול להתנצל שהכביד עליו
אל יקשה בעיני אי התירו חכמי הערוה החמורה חליו וכמ"ש ב"י סי' קנ"ה ש ,מ"מ חזקה לא מרע
בעדות אשה וכו' אבל דבר שאפשר לעמוד על בוריו אומנתיה .וא"כ ק' אהנ גאוני .אבל מ"מ מפני
וכו' ואי העד יכול להשמט א אי הדבר אמת כגו
זה שהעיד שמת פלוני ע"ש .ואפ"ה אי הערכי נאמ
.‚ ˜ 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰‡¯ .·Î
