Page 24 - ALE

‫כששלוש יצא ממיטתו‪ ,‬הוא עטה‬ ‫הצליח אהרון לצבור עושר רב ובאמצעותו לרכוש שטחי‬
‫על גופו את הכפתן המרוקאי (ככל‬ ‫קרקע גדולים מחוץ לחומות העיר‪.‬‬

‫הגברים הצפון אפריקאים באותם‬ ‫בעקבות משפחת שלוש‪ ,‬החלו יהודים רבים לעלות‬
‫הימים)‪ .‬צבעיו של הכפתן בהירים‬ ‫לארץ ישראל ולהתיישב ביפו‪ .‬אברהם שלוש נחשב‬
‫מנהיג העדה היהודית ביפו בימים שהקהילה היהודית‬
‫מאוד‪ ,‬והשילוב בינו ובין זקנו‬ ‫הלכה וגדלה בעיר‪ .‬בנו אהרון המשיך את דרכו של האב‪.‬‬
‫הלבן והארוך מאוד גרמו לחבורה‬ ‫בשנות השמונים של המאה ה‪ ,19-‬רכש אהרון שלוש‬
‫העמלנית‪ ,‬שלפתע הרימה עיניה‬ ‫חלקת אדמה מזרחית למנשייה‪" :‬הכרם מכניס דמי ענבים‬
‫אל גרם המדרגות‪ ,‬לחשוב שהינה‬ ‫כשישים מג'ידי‪ ,‬ויש בו באר של מי מעיין מתוקים ובית‬
‫לפניהם ג'יני‪ ,‬שד! והם נמלטו כל‬ ‫חומר קטן ודל‪ ...‬מבלי לראות את הכרם ואת האדמה‪,‬‬
‫עוד נפשם בם‪ .‬גם מיפו ברחו שכן‬ ‫הסכים אבי לקנותו מיד בסמכו על ישרת פקידו‪.‬‬
‫במשך ימים אחדים נגמרה הקנייה ואבי קיבל קושאן‪...‬‬
‫למוחרת לעגה להם כל הקהילה‬ ‫הוא התחיל לקנות כרם אחר כרם שטחים גדולים‪1".‬‬
‫היפואית!‬

‫האזור כולו עבר שינויים רבים לאורך השנים‪ .‬מהזנחה‬
‫פושעת ועד כוונות להרוס ועד לשגשוג‪ .‬חלק מהבתים‬
‫הוכרזו כמבנים לשימור‪ ,‬ואת מרבית הבתים שנבנו‬

‫מחדש בנו בשמירה על הסגנון האותנטי של השכונה‪.‬‬

‫אהרון שלוש נפטר בשנת ‪ 1920‬והוא בן ‪ .91‬בית אהרון‬
‫שלוש כלל בתחילה רק שני חדרים‪ .‬מאוחר יותר הוגדל‬
‫שטחו‪ ,‬נוספו לו חדדים‪ ,‬סודרו חצר פנימית‪ ,‬גינה וחומה‬
‫סביב‪ .‬קומתו השנייה של הבית נבנתה בעשור הראשון‬

‫של המאה‪ .‬בחצר‪ ,‬איקליפטוס כבן שמונים‪.‬‬

‫מצפון למבנה נמצא השער למפעל חומרי הבניין של‬ ‫אהרון שלוש‪ ,‬מתוך‪ :‬ויקיפדיה‬
‫הבנים של שלוש‪ :‬יוסף אליהו ואברהם חיים‪ .‬המפעל‬
‫עצמו נהרס במשקוף הכניסה לחצר בית‪-‬החרושת‬ ‫זמן קצר אחר כך‪ ,‬העתיק אהרון שלוש את משפחתו‬
‫שרדה כתובת בצרפתית‪" :‬האחים שלוש"‪ .‬מדרום לחצר‬
‫הבית‪ ,‬נמצא בית הכנסת ע"ש גבריאל‪ ,‬נכדו של אהרון‬ ‫מיפו אל בית הפרדס שהיה בחלקה שרכש‪ .‬שלוש מיהר‬
‫להקים בית כנסת בחצר ביתו במטרה למשוך יהודים‬
‫שנרצח בידי ערבים בשנת ‪.1938‬‬ ‫נוספים מיפו אל מחוץ לחומות‪ .‬נמשיך אל בית שלוש‬

‫תושבי הרחוב מספרים שבימים שמשפחת שלוש דרה‬ ‫הנמצא בנווה צדק‪ ,‬ברחוב שלוש ‪.32‬‬
‫בביתה שבחולות לבד‪ ,‬טרם הגיעו לאזור תושביה‬
‫הראשונים של נווה צדק‪ ,‬פרצה לבית המשפחה באישון‬ ‫אהרון שלוש מכר חלקים מהקרקע שרכש לחברת‬
‫ליל חבורת פורעי חוק יפואים בניסיון למצוא את מצבור‬ ‫"עזרת ישראל"‪ ,‬שבראשה עמדו האחים רוקח‪ ,‬בשנת‬
‫הכסף שוודאי יש לסוחר הממולח בביתו המבודד‬ ‫‪ .1887‬על קרקע זו הקימו האחים רוקח את נווה צדק‪,‬‬
‫בחולות (על פניו‪ ,‬עבודה קלה‪ .)...‬אהרון שלוש ניעור‬ ‫השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומותיה של יפו‪.‬‬
‫משנתו ונעמד בראש גרם המדרגות בוהה בחבורת‬ ‫שכונות יהודיות נוספות קמו עד מהרה סמוך לנווה צדק‪:‬‬
‫הגברים המפשפשת בחפצים במקצועיות רבה‪ .‬כששלוש‬ ‫נווה שלום‪ ,‬מחנה יהודה‪ ,‬מחנה יוסף‪ ,‬אחווה ועוד‪ .‬חלקן‬
‫יצא ממיטתו‪ ,‬הוא עטה על גופו את הכפתן המרוקאי‬ ‫הוקמו על ידי אגודות וחלקן היו פרטיות‪ .‬השכונות נבנו‬
‫(ככל הגברים הצפון אפריקאים באותם הימים)‪ .‬צבעיו‬ ‫ללא תוכנית אדריכלית‪ ,‬ללא כבישים סלולים‪ .‬סמטות‬
‫של הכפתן בהירים מאוד‪ ,‬והשילוב בינו ובין זקנו הלבן‬ ‫וצפיפות אפיינו אותן (אך הרחובות היו מרווחים יחסית‬
‫והארוך מאוד גרמו לחבורה העמלנית‪ ,‬שלפתע הרימה‬ ‫לרחובותיה של יפו)‪ .‬לא חלף זמן רב‪ ,‬ומרכז הפעילות‬
‫עיניה אל גרם המדרגות‪ ,‬לחשוב שהינה לפניהם ג'יני‪,‬‬ ‫של הקהילה היהודית ביפו עבר לשכונות‪ .‬כיום לא‬
‫שד! והם נמלטו כל עוד נפשם בם‪ .‬גם מיפו ברחו שכן‬ ‫ניכרת הפרדה בין השכונות‪ ,‬אלא הכול נקרא נווה צדק‪.‬‬

‫למוחרת לעגה להם כל הקהילה היפואית!‬

‫‪1‬יוסף אליהו שלוש‪ ,‬מתוך‪ :‬יפו‪ :‬פרקים בדברי העיר מראשיתה ועד ימינו‪,1957 ,‬‬ ‫‪18‬‬
‫עיירת תל אביב‪-‬יפו‪ ,‬עמ' ‪.132‬‬