Page 392 - HATAM-1

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫אורח חיי‬ ‫˘‪˙Âχ˘ ÂÎ‬‬

‫]·‪[Ò"ٯΉ ÔÈ Ú‬‬ ‫]‪[¯Â¯Ó ˙ˆÓ‬‬

‫‪ „ÂÚÂ‬באתי לעוררהו ע"ד שארי ירקות‬ ‫‪ ˙„‡Â‬מצות מרור בפסח‪ .‬אמת נכו הדבר‬

‫שהמציא מהרי"ל שיהיה כרפ"ס על‬ ‫מ"ש החכ צבי )סי' קיט( והכי נהגו כל‬
‫רמז פר" ס' כמ"ש מג"א )סי' תעג סק"ד(‪ .‬ומ"ו‬ ‫רבותי זצ"ל ואנו נוהגי אחריה ‪ .‬א רגיל אני‬
‫הגאו מו"ה נת אדליר טרח ויגע לידע איזה‬ ‫לדרוש בשבת הגדול‪ ,‬מי שאי לו אנשי‬
‫נקרא כרפס הואיל ונפיק מפומא דגברא רבא‬ ‫מיוחדי מסוימי בעלי יראה‪ ,‬הבודקי ומנקי‬
‫מהרי"ל ומצא שנקרא ברוב לשונות אפי"א‬ ‫אות מרחש תולעי קטני ‪ ,‬הנמצאי מאוד‬
‫)ובהגדה אפי" (‪ .‬והוא הנקרא בלשו דייטש‬ ‫מאוד בימי פסח ואינ ניכרי לחלושי ראות‪.‬‬
‫צעלי"ר‪ .‬והוא נאכל כמו שהוא חי נטבל‬ ‫ע"כ מי שאי לו בביתו מי שיבדקנו כראוי טוב‬
‫בחומ ‪ .‬וכ אנו נוהגי אחריו‪ .‬ונתתי סימנא‬ ‫ליקח התמכא שקורי קרי" ‪ .‬וא הוא נמנה‬
‫מילתא אפי"א ר"ת כמו א"ל פוע"ל ישועו"ת‬ ‫שלישי במשנה )פסחי לט‪ ,‬א(‪ ,‬והחסא הוא‬
‫את"ה‪) ,‬ע"כ( יאכלו ענוי וישבעו יהללו ה'‬ ‫הראשו ומצוה מ המובחר‪ .‬מ"מ חלילה‬
‫להכשיל בלאו או בלאוי הרבה אפילו בספק‬
‫דורשיו ויחי לבבו לעד·‪.‬‬ ‫משו קיו עשה דרבנ ‪ .‬דמרור בזה"ז דרבנ ‪.‬‬
‫ובפרט שאפשר לקיי שניה ע"י תמכא שקורי‬
‫‪‚"È '„ ÌÂÈÏ È‰‚ ·"Ù .˙"˘„‰ "‡ ˘Ù Â Â˘Ù Î‬‬ ‫קרי" ‪ .‬וא יש רמז בחסא דחס רחמנא על ‪ ,‬אנו‬
‫‡„¯ ˙˜‪.˜"ÙÏ ·"Ù‬‬ ‫נאמר דתמכ"א ר"ת תמי"ד מספרי" כבו"ד א"ל‪.‬‬

‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫˙˘‪‚Ϙ ‰·Â‬‬

‫]‪[‰‡Â·˙Ó ‰˘Ú ‰ Û¯˘ ÔÈÈ‬‬

‫לו לכשיתראו פני בפני יפסקו הדמי ‪ .‬והעגלו‬ ‫˘‪‰"ÂÓ „·Π‡ÏÙÂÓ ‚ÏÙÂÓ‰ ·¯‰Ï Ë"ΠÌÂÏ‬‬
‫‡‪.‡"ÚÈ ıÈȯ ˜"˜„ „"·‡ È" ·ÈÏ ˜ÊÈÈ‬‬
‫הערל בא למחוז חפצו בתו המועד‪ .‬והיות כי‬
‫הלוקח שכח ולא מכר היי"ש כלל‪ ,‬ע"כ בבא‬ ‫‚‪‡˙ÏÓ È ÓÓ ÈÚ·Â ÌÎÏ˘ ÔÊÁ‰ È"Ú È ÚÈ‚‰ ‰"È‬‬
‫העגלו לא לקח הישראל היי"ש כלל‪ ,‬והניחו‬ ‫„·‪ÒÂÓÚ È ‡Â ,¯˙χÏ „ÈÓ È"Ú ·È˘‰Ï ‡ÓÚË ÈÚ‬‬
‫ברחובות ושוקי הפקר והחזיקו בו ערלי‬ ‫‪·È˘‰Ï È ‰ Î"Ú .¯ÙÂÒÈ ÈÎ ÔÓÂ‡È ‡Ï ˙‡Ï˙‰‬‬
‫·˜‪ȯË ÈϘ˘Â ‰È‡¯ ‡È·‰Ï ‰·¯‡ ‡Ï ı¯Ó ¯ÂˆÈ‬‬
‫ונטלוהו‪ ,‬ועכשיו אחר המועד בעמוד והחזר קאי‬ ‫‪·Â˙ÎÈ È¯·„ ¯¯·Ï „ÂÚ Í¯ËˆÈ Ì‡Â .˯٠ÏÎ ÏÚ‬‬
‫ושאל הלוקח א מותר בהנאתו או לא‪.‬‬ ‫‡‪˜¯ ‡Ï ‡ È„Ï Ú‚Â Ì‡ ‰"ȇ Ô·˘‰Ï  ˙È Â ÈÏ‬‬

‫‪ ‰ ‰‬כבר הלכו בו נמושות בתשו' גאוני שיי"ש‬ ‫‪.‡ÏÂÙÏÙÏ‬‬

‫הנעשה מתבואה הוא עיקרו וגופו של חמ‬ ‫‪ ‡„·ÂÚ‬הוה איש א' מעירו שלח קוד פסח‬
‫ולא רק תערובת‪ .‬וגרע משכר שעושי באר‬
‫אשכנז‪ .‬ויעיי בפסק שנדפס ברי" לפני מס'‬ ‫עגלו לק"ק פלוני לפלוני המוכר‬
‫יבמות‡‪ .‬והגאו חכ צבי )סי' כ( נחית ביה טפי‬
‫לשלוח לו ב' הי יי"ש ראזאלא‪ .‬וכתב להמוכר‬
‫ובכמה תשובות שבס' באר יעקב )סי' תמב(‪ ,‬והרי‬
‫הוא ממש המחה חמ וגמעו שחייב עליו כרת‬ ‫שבהגיע עונת מכירת חמ ימכרנו הוא הלוקח‪.‬‬

‫)חולי קכ‪ ,‬א( ולא אטפל בזה כלל·‪.‬‬ ‫והעגלו בא להמוכר ולקח ממנו היי"ש בערב‬

‫פסח שחרית‪ ,‬אבל לא נפסק דמי ביניה כי כתב‬

‫·‪.ÒٯΠ‰"„ Ș Û„ ‡"Á ¯ÙÂÒ ·˙ÎÓ 'ÈÚ .È"˙Î È"ÙÚ ·Ó¯ 'ÓÚ ÛÒÂÈ ¯Ú˘ - ‰ÈÓ ‰"„ÂÒ· ÏÈÚÏ ÍÈÈ˘ ԇΠ„Ú ÌÈÂ Ú ÂÏ·ÈÓ .‬‬

‫˙˘‪‚Ϙ ‰·Â‬‬

‫‡‪.‰Ê ÔÓÈÒÏ ˙ÂÓÏ˘‰Â ˙ÂÙÒ‰· ÔÏ‰Ï ‰‡¯Â .‰Ê ˜ÒÙ ÂËÈÓ˘‰ ˙ÂÓ·È ‡ ÏÈ Ò"˘·Â ÔÈ˘ËÓ ÌÁ Ó ·¯‰ ˜ÒÙÎ ÌÒ¯ÂÙÓ .‬‬

‫·‪,·ÏÁ ıÓÁ ÈÂÁÓÓ ¯Èˆ ¯ÂÒȇ „ÂÓÏÏ Ô˙È Ì‡ ÌÈ Â˘‡¯‰ ˙˜ÂÏÁÓ· ÈÂÏ˙  ÓÓ ‡ˆÂÈ ˜¯ ‡ ¯ÂÒȇ‰ Û‚ ‡Â‰ ÈÂÁÓ Ì‡˘ ‰‡¯ .‬‬
‫¯' ¯‡"‪„ÂÓÏÏ Ôȇ˘ ¯‡Â·Ó ‡ ,Θ ÔÈÏÂÁ Ô"·Ó¯‰ 'ÈÁ· Âχ .ÈÂÁÓÓ ¯Èˆ ÌÈ„ÓÏ˘ ‡Ù˙ 'ÈÒ ‡"Á Ê"‡ · ,·È˜ ÔÈÏÂÁ Ô"¯Â ‡"·Ëȯ ‰‬‬

‫ˆ‪.[ÊË 'ÈÒ Ò"˙Á ˙·¢˙ ı·Â˜Â Á˜ 'ÈÒ ÏÈÚÏ 'ÈÚ] .Ë 'ÈÒ ·"Á È" Ù ˙"¢ 'ÈÚ ¯ÂÒȇ‰ Û‚ ‡Â‰ ÈÂÁÈÓ ,ÈÂÁÈÓÓ ¯È‬‬