Page 393 - HATAM-1
P. 393

‫‪Ê΢ ¯ÙÂÒ‬‬  ‫תשובה קלג‬                         ‫‪Ì˙Á‬‬

‫כי כ העיד בפסק מהר"מ טיקטי ברי" יבמות‬       ‫‪ Ì Ó‡Â‬בשנת בצורת הלזה שרגילי לזייפו‬
                    ‫הנ"ל‪.‬‬
                                             ‫ולערב ע התבואה תפוחי אדמה‪ .‬א‬
‫‪ „ÂÚÂ‬נ"ל שהוא מהפ כל התערובות לעשות‬         ‫יבורר שהיה רוב תפוחי אדמה ויבורר נמי דשוה‬
                                            ‫בטעמו זיעת התבואה ע זיעת תפוחי אדמה‪ .‬כיו‬
‫יי"ש וגרע מדבש שהקיל בחק יעקב סי'‬           ‫דבשמא יי שר נקרא‪ ,‬ובוודאי אי שווי ה"ל מי‬
‫תס"ז )סקט"ז( מטע זה‪ ,‬מכ"ש להחמיר דנימא‬      ‫במינו דמדאורייתא ברובא בטיל‪ .‬היה אפשר‬
‫כ ‪ .‬אלא די"ל כיו שיש ג"כ זיעת תפוחי אדמה‪,‬‬   ‫להמציא קולא מצד אחר‪ .‬אבל לא אאמי שיהיה‬
‫ה"ל לעני דבר המעמיד זה וזה גור ‪ .‬מ"מ פשוט‬    ‫רוב תפוחי אדמה וג שיהיו שוי בטעמ ‪ .‬וג‬
‫הוא שיש כא כזית בכדי אכילת פרס דג גמור‪.‬‬     ‫א יהיה תפוחי אדמה הרוב‪ ,‬מ"מ הזיעה העולה‬

‫‪ Ó"Ó‬נעיי בשריותא מטע אחר ונאמר פשוט‬           ‫מ התבואה הוא רוב שמסוגל למלאכה זו‚‪.‬‬

 ‫וברור שהלוקח לא קנה החמ כלל‪ .‬א‬             ‫‪ „ÂÚÂ‬נ"ל אפילו יהיה הרוב מדבר המותר‪ ,‬מ"מ‬
‫מטע שלא פסק דמי ‪ ,‬אפילו מש ומדד לא‬
‫מהני עיי ע"ז ע"א ע"ב‪ .‬ומכ"ש שהמשיכה היה‬      ‫כל זמ שתערובות התבואה ושארי מיני‬
‫ע"י שליח נכרי‪ ,‬ונכרי לישראל לכ"ע לא נעשה‬     ‫בעינו לא שיי ביטול‪ .‬כי אפשר לברר‬
‫שליח‪ .‬וכס לא נת ‪ .‬ואע"ג שעכ"פ נעשה שומר‬     ‫ולהפריד ‪ ,‬והיכא דניכר לא שיי ביטול‪ .‬ולא‬
‫עליו וחייב באחריותו והמוכר תובע מהלוקח‪.‬‬     ‫נידו אלא על טיפת הזיעה‪ ,‬וכיו שתחלת ביאתו‬
‫מ"מ הוא הלוקח חוזר ותובע העגלו על כל‬        ‫לעול ע"י תערובות אי לו ביטול‪ ,‬כמו שהוכיח‬
‫אחריות הדר אפילו אונסי ‪ .‬הרי אי על הנפקד‬    ‫המרדכי ס"פ הזרוע מההוא דיבמה שרקקה ד ‪,‬‬
‫דהיינו הלוקח כלו ‪ ,‬עיי מג"א רס"י ת"מ‪.‬‬       ‫וזב שראה קרי‪ .‬ולא דמי להא דכתב המרדכי‬
‫והיי"ש הזה כולו ברשותו דמוכר המפקיד דקיי"ל‬   ‫ספ"ק דשבת גבי גיגית ענבי דרוכי בהיפו‬
                                             ‫מזה‪ .‬הת שאני דכל דבטל האיסור בעוצ‬
            ‫עובר עליו ג המפקיד‪.‬‬             ‫מעוטו‪ ,‬ולא נבוא עליו אלא מחומרת דבר שיש‬
                                            ‫לו מתירי ‪ ,‬בזה נימא כל שלא ניכר האיסור‬
‫‪ Ì Ó‡Â‬המוכר הזה כדי עשה שמינה לו את‬          ‫מעול לא החמירו בו חכמי ‪ .‬אבל כל שנולד כ‬
                                            ‫ולא נשתנה דבר ע"י תערובת‪ ,‬הרי הוא כמו‬
‫הלוקח לשליח למכור לו חמצו‪ .‬וזה‬                ‫שהיה‪ .‬וא"כ ה"נ דכוותיה ואי כא ביטול„‪.‬‬
‫פשוט מי שציוה לשליח למכור לו חמצו ועיות‬
‫השליח ולא מכרו‪ ,‬מ"מ הרי הוא בכלל הביטול‬      ‫‪ ÌÚËÓÂ‬שיעשה ממנו ראזאלע ונתערב בו מי‬
‫שביטל המשלח‪ ,‬ולא נימא דחמ זה לא בטלו‬
                                            ‫ודבש‪ ,‬אי היה מתברר שזיעת התבואה‬
     ‫שהרי היה הוא סבור ששלוחו מכרו‪.‬‬         ‫הוא פחות מא' משמונה חלקי שבתערובת‪,‬‬
                                            ‫נמצא לא היה בתערובת כזית בכדי אכילת פרס‪.‬‬
       ‫]‪[‰È˙ÈÓÁ ‡Ï„ ‡¯ÈÓÁ ÏÎ‬‬                ‫הי' נוכל להקל קצת ולומר טע כעיקר בעלמא‬
                                            ‫הוא‪ .‬אבל כל שיש בו כזית בכדי אכילת פרס‪,‬‬
‫‪ Ó"Ó‬כבר בארתי בתשובות אחרות‪ ‰‬דכל חמירא‬      ‫ה"ל ככותח הבבלי‪ ,‬ואנ קיי"ל אלו עוברי בבל‬

‫דלא חמיתיה‪ ,‬לאו דוקא שלא ראיתי בעיני‪,‬‬               ‫יראה כמ"ש מג"א רס"י תמ"ב‪.‬‬
‫אלא אפילו ראהו רק שלא נראה בשכלו שהוא‬
‫שלו‪ ,‬ובאמת טעה והוא שלו‪ ,‬כגו שמכרו שלא‬      ‫‪ „ÂÚÂ‬נ"ל אפילו יהיה אחד מס'‪ ,‬מ"מ יי"ש‬
‫כדי נמי יהי' בטל‪ .‬וה"ה א סבר שהשליח מכרו‬
‫ועיות בשליחות ולא מכרו‪ ,‬הרי הוא בכלל‬        ‫מעמיד כל תערובות והו"ל דבר המעמיד‪.‬‬

                                                                        ‫‚‪.„ 'ÚÒ ‚È ÏÏÎ ˙"ÈË ˙ίÚÓ Á"„˘ '¯ .‬‬

                                                                                         ‫„‪.ÁϘ 'ÈÒ ÔωÏ'ÈÚ .‬‬

‫‪ÌÈ Â¯Á‡‰ ÌÈ Â‡‚‰ ˙Ú„„ È" Ô‡‚‰ ˘"Ó :Ï"Ê È" Ô‡‚‰ ˘"Ó ‰"„ „È 'ÈÒ Ó"ÂÁ ÌÈÓÎÁ ˙¯ËÚ ˙"¢· Ò"˙Á‰ Ô¯Ó ˙·Â˘˙ 'ÈÚ .‰‬‬
‫„‪‡ ‰ ˜ ‰ÎÈ˘Ó È‡ ‰¯ÈÎÓ· ˜ÙÒ ˘È ̇ ‡ÓÈ „ ‡Â‰Â ˙·¢˙ ‰Êȇ· ÂÊ ¯ÙÒ ÏÚ È˙ÎÓÒ Ì‚ .ÏÂËÈ· ÏÏη ‡Â‰ ¯ÎÓ˘ ıÓÁ‬‬
‫‪‰ ˜È˘ 'ȉ ¯·Ò ÛÒη ¯ÎÓ˘ Ô‚ΠÂÏ˘ 'È‰È˘ ÂÏ΢ È ÈÚ· ‰‡¯ ‡Ï˘ ‰Ê ÏÏη 'È˙ÈÓÁ ‡Ï„ 'È˙¢¯· ‡Îȇ ȇ ÏË·Ó‰˘ ‡ÓÈ .ÛÒÎ‬‬
‫‪¯ȘÙÓ È ‡ Ó"Ó ‰‡ ˜ ‡Ï ÈÎ Ì"ÂÎÚ Ï˘  ȇ ıÓÁ‰˘ ÔÈ„‰ 'È‰È „"·Ï ‡·È˘Î 'È˙ÈÓÁ ‡Ï Â˙¢¯· ‡Â‰˘ ‡ˆÓ ÔΠ ȇ ˙Ó‡·Â‬‬
‫‪Ì"ÂÎÚÏ ÂÏÈÙ‡ Ô ·¯„ ÔÈ ˜Ï Ô ·¯„Ó Ù"ÎÚ ‰ ˜ ·‚‡˘ ÁÈ È‡ Ï·‡ .‡¯È˜Ù‰Ó ‡ 'ÂÈ ˜· ‡ Î"Á‡ Ì"ÂÎÚ‰ · ‰ÎÊÈ ‡ˆÓ  ÂÏË·ÓÂ‬‬
‫‪‰Ó ¯È˜Ù‰Ï Ï· Íȇ 'È˙¢¯· ȇ˜ ‡˙Èȯ‡„ ÔÈ ÚÏ ˜¯Â .„ÈÓ ‡ÈˆÂ‰Ï ÏÂÎÈ Ì„‡ Ôȇ ÔÈ„· Ì"ÂÎÚ Ï˘ ‡È‰ ‰Ê‰ ıÓÁ‰ ȯ‰ ‡ˆÓ‬‬

     ‫˘‪.Ì˘ Á"ËÚ ÏÚ· Ê"Ú Î"˘Ó '¯Â .Ï"ÎÚ 'ÈÏ ‡ È˙ÈȈ ‡Ï ‡¯ÙÚÎ ÏÂË· ‡‰È 'ȯӇ 'Èه „ÈÓ Â‡ÈˆÂ‰Ï ‡"‡Â ¯Á‡ „È· È˙¯ÒÓ‬‬
   388   389   390   391   392   393   394   395   396   397   398