Page 395 - HATAM-1
P. 395
Ë΢ ¯ÙÂÒ תשובה קלה Ì˙Á
שישראל אמר דלא אסיק אדעתיה כלל שיהיה דאפילו נימא אי שליחות לגוי הקונה התבואה‚,
שו חשש חימו בחטי הבאי בספינה .וכאשר או אי שליח לדבר עבירה ולא קנה הוא התבואה
הוא באמת פשטיות לשו הש"ע סי' תס"ז ס"ג בראב .אבל עכ"פ כשהביאוהו החטי לביתו
הנ"ל .אע"ג דהשתא נמצא בו חמ ,אמרינ וקיבל מהשלוחי וחזר ומכרה לגוי ,ואות ט"ו
התירא ניחא ליה דליקני ולא איסורא .ולעני איפות עוד בביתו ,הרי קנה הוא חמ בפסח ומה
חטי מבוקעי הוה מקח טעות ,ולא קנה הישראל
כלל ,כעי הלוקח גרוטאות ומוצא בה אלילי שיי ביטול ,אשתומא קאמר.
בי"ד סימ קמ"ו ס"ג ,וע"ש בש" סק"ד .ואות
שכבר מכר לגוי בפסח וקיבל מעות לא הוה ÔÎÂמ"ש מדיני ברירה שכתב חק יעקב סי' תמ"ח
חליפי חמ ,דלא נת הגוי יותר עבור המבוקעי .
אדרבה לא ניחא לי' בה כי אינ טובי .וג )סק"ב( היכי דגוי שות דבריו תמוהי .וכי
אינ כל כ שגורמי תוספת או חסרו במדת מה שותפות יש לגוי שהוא פועל נשכר לבעה"ב
האיפה .ומכ"ש אות ט"ו איפות שעדיי בעי , ונוטל חצי הריוח בשכרו ואי לו בתבואה כלו .
וכבר עבר עליה הפסח וליכא אלא איסור דרבנ , ומ"ש שאחריות עליו לא הבנתי ,א כוונתו
והכא אפילו איסור דרבנ ליכא כנ"ל ,פשיטא אחריות חצי הריוח שיפסיד א יאבדו החטי ,
תמוה ,וכי מפני זה נקרא שות .וא כוונתו
שמותר למוכר כ לגוי. בשעה שנסע בדר היה אחריות החטי עליו א
יאבדו ישל .מה בכ ,ה"ל חמצו של ישראל ביד
Ó"ÓÂטוב שלא ימכר לישראל .וג טוב הגוי ואחריותו עליו .ועוד הרי כשבא לביתו
החזיר פקדונו לישראל ועבר עליו הישראל בבל
שיקבל עליו להתענות איזה ימי על
חילול שבת בשביתת בהמתו ועל זלזול חמ יראה.
אפילו בשוגג בלא ידע .וה' הטוב יכפר .ואחתו
·‡ ˙Óלעני איסור נסיעה בשבת וחו לתחו ,
בברכה.
יש לומר כיו שיש לגוי חלק בריוח,
Â"ˆ˜˙ ÁÒÙ„ Á"‡ '‡ ÌÂÈ ·"Ù Á"‰Ú·‰ „"Ή גוי אדעתא דנפשיה עביד .אשר על כ באתי
.˜"ÙÏ עליו מטע שביתת בהמתו של ישראל שהיה
לו להפקיר .אבל לעני חמ מה יועיל בזה.
Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó
‡· Ïבאמת בלאו הכי נמי נ"ל דאי כא איסור
חמ של ישראל שעבר עליו הפסח .כיו
˙˘‰Ï˜ ‰·Â
][ÁÒÙÏ ¯ÎÂÒ ¯˘Î‰
השנה ,אעפ"י שמערבי בו בשר נבלה ,אלא ˘ÒÂÁȉ ˙Ï˘Ï˘ ‚"‰‡Ó‰ ·¯‰ "ÈÏ Ë"ΠÌÂÏ
שנתהפ ונעשה דבש. ÔÚÈ· ‰"¯·„ Ì"˙¯ Ï"‚Ò ¯ÊÚχ ‰"ÂÓ ˙"˘Î
]‡[¯˙È‰Ï ÍÙ‰ ˘ ¯ÂÒÈ .‰¯È·‰
Ì Ó‡Âכבר בסי' רט"ז הארי מג"א והעלה ˙ÂÓÈÚימינו הגיעני נידו צוקר של הפסח .ריש
כהחולקי על רבנו יונה בזה ,דלא מילי אומר כי הרא"ש בתשו' כלל כ"ד,
אזלינ בתר השתא ע"ש סק"ג‡ .וכ כתב שיירי ומייתי לי' הרב"י א"ח סי' תס"ז כתב בש רבינו
כה"ג סי' תס"ז )בהגב"י אות ח( שאי לסמו על יונה ,אפילו מערבי בו האומני קמח ,מה בכ ,
הלא הדבש מהפ כל מה שבתוכו ונעשה דבר
ובתר השתא אזלינ .ומשו"ה שרי' דבש כל
‚.„Ù 'ÈÒ ÏÈÚÏ '¯ .
˙˘‰Ï˜ ‰·Â
‡.·Î 'ÈÒ Â"Á ÊȘ 'ÈÒÂ Ú 'ÈÒ „"¯ÂÈ ˜ÏÁ· '¯ ,‰ ÂÈ Â È·¯Î ¯˜ÈÚ‰„  ȷ¯ ‰ÏÚ‰ ÌȯÁ‡ ˙ÂÓ˜ӷ Ìχ .