Page 395 - HATAM-1

‫‪Ë΢ ¯ÙÂÒ‬‬ ‫תשובה קלה‬ ‫‪Ì˙Á‬‬

‫שישראל אמר דלא אסיק אדעתיה כלל שיהיה‬ ‫דאפילו נימא אי שליחות לגוי הקונה התבואה‚‪,‬‬
‫שו חשש חימו בחטי הבאי בספינה‪ .‬וכאשר‬ ‫או אי שליח לדבר עבירה ולא קנה הוא התבואה‬
‫הוא באמת פשטיות לשו הש"ע סי' תס"ז ס"ג‬ ‫בראב‪ .‬אבל עכ"פ כשהביאוהו החטי לביתו‬
‫הנ"ל‪ .‬אע"ג דהשתא נמצא בו חמ ‪ ,‬אמרינ‬ ‫וקיבל מהשלוחי וחזר ומכרה לגוי‪ ,‬ואות ט"ו‬
‫התירא ניחא ליה דליקני ולא איסורא‪ .‬ולעני‬ ‫איפות עוד בביתו‪ ,‬הרי קנה הוא חמ בפסח ומה‬
‫חטי מבוקעי הוה מקח טעות‪ ,‬ולא קנה הישראל‬
‫כלל‪ ,‬כעי הלוקח גרוטאות ומוצא בה אלילי‬ ‫שיי ביטול‪ ,‬אשתומא קאמר‪.‬‬
‫בי"ד סימ קמ"ו ס"ג‪ ,‬וע"ש בש" סק"ד‪ .‬ואות‬
‫שכבר מכר לגוי בפסח וקיבל מעות לא הוה‬ ‫‪ ÔÎÂ‬מ"ש מדיני ברירה שכתב חק יעקב סי' תמ"ח‬
‫חליפי חמ ‪ ,‬דלא נת הגוי יותר עבור המבוקעי ‪.‬‬
‫אדרבה לא ניחא לי' בה כי אינ טובי ‪ .‬וג‬ ‫)סק"ב( היכי דגוי שות דבריו תמוהי ‪ .‬וכי‬
‫אינ כל כ שגורמי תוספת או חסרו במדת‬ ‫מה שותפות יש לגוי שהוא פועל נשכר לבעה"ב‬
‫האיפה‪ .‬ומכ"ש אות ט"ו איפות שעדיי בעי ‪,‬‬ ‫ונוטל חצי הריוח בשכרו ואי לו בתבואה כלו ‪.‬‬
‫וכבר עבר עליה הפסח וליכא אלא איסור דרבנ ‪,‬‬ ‫ומ"ש שאחריות עליו לא הבנתי‪ ,‬א כוונתו‬
‫והכא אפילו איסור דרבנ ליכא כנ"ל‪ ,‬פשיטא‬ ‫אחריות חצי הריוח שיפסיד א יאבדו החטי ‪,‬‬
‫תמוה‪ ,‬וכי מפני זה נקרא שות ‪ .‬וא כוונתו‬
‫שמותר למוכר כ לגוי‪.‬‬ ‫בשעה שנסע בדר היה אחריות החטי עליו א‬
‫יאבדו ישל ‪ .‬מה בכ ‪ ,‬ה"ל חמצו של ישראל ביד‬
‫‪ Ó"ÓÂ‬טוב שלא ימכר לישראל‪ .‬וג טוב‬ ‫הגוי ואחריותו עליו‪ .‬ועוד הרי כשבא לביתו‬
‫החזיר פקדונו לישראל ועבר עליו הישראל בבל‬
‫שיקבל עליו להתענות איזה ימי על‬
‫חילול שבת בשביתת בהמתו ועל זלזול חמ‬ ‫יראה‪.‬‬
‫אפילו בשוגג בלא ידע‪ .‬וה' הטוב יכפר‪ .‬ואחתו‬
‫·‡‪ ˙Ó‬לעני איסור נסיעה בשבת וחו לתחו ‪,‬‬
‫בברכה‪.‬‬
‫יש לומר כיו שיש לגוי חלק בריוח‪,‬‬
‫‪Â"ˆ˜˙ ÁÒÙ„ Á"‡ '‡ ÌÂÈ ·"Ù Á"‰Ú·‰ „"Ή‬‬ ‫גוי אדעתא דנפשיה עביד‪ .‬אשר על כ באתי‬
‫‪.˜"ÙÏ‬‬ ‫עליו מטע שביתת בהמתו של ישראל שהיה‬
‫לו להפקיר‪ .‬אבל לעני חמ מה יועיל בזה‪.‬‬
‫‪Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬
‫‡·‪ Ï‬באמת בלאו הכי נמי נ"ל דאי כא איסור‬

‫חמ של ישראל שעבר עליו הפסח‪ .‬כיו‬

‫˙˘‪‰Ï˜ ‰·Â‬‬

‫]‪[ÁÒÙÏ ¯ÎÂÒ ¯˘Î‰‬‬

‫השנה‪ ,‬אעפ"י שמערבי בו בשר נבלה‪ ,‬אלא‬ ‫˘‪ÒÂÁȉ ˙Ï˘Ï˘ ‚"‰‡Ó‰ ·¯‰ "ÈÏ Ë"ΠÌÂÏ‬‬
‫שנתהפ ונעשה דבש‪.‬‬ ‫‪ÔÚÈ· ‰"¯·„ Ì"˙¯ Ï"‚Ò ¯ÊÚχ ‰"ÂÓ ˙"˘Î‬‬

‫]‡‪[¯˙È‰Ï ÍÙ‰ ˘ ¯ÂÒÈ‬‬ ‫‪.‰¯È·‰‬‬

‫‪ Ì Ó‡Â‬כבר בסי' רט"ז הארי מג"א והעלה‬ ‫‪ ˙ÂÓÈÚ‬ימינו הגיעני נידו צוקר של הפסח‪ .‬ריש‬

‫כהחולקי על רבנו יונה בזה‪ ,‬דלא‬ ‫מילי אומר כי הרא"ש בתשו' כלל כ"ד‪,‬‬
‫אזלינ בתר השתא ע"ש סק"ג‡‪ .‬וכ כתב שיירי‬ ‫ומייתי לי' הרב"י א"ח סי' תס"ז כתב בש רבינו‬
‫כה"ג סי' תס"ז )בהגב"י אות ח( שאי לסמו על‬ ‫יונה‪ ,‬אפילו מערבי בו האומני קמח‪ ,‬מה בכ ‪,‬‬
‫הלא הדבש מהפ כל מה שבתוכו ונעשה דבר‬
‫ובתר השתא אזלינ ‪ .‬ומשו"ה שרי' דבש כל‬

‫‚‪.„Ù 'ÈÒ ÏÈÚÏ '¯ .‬‬
‫˙˘‪‰Ï˜ ‰·Â‬‬
‫‡‪.·Î 'ÈÒ Â"Á ÊȘ 'ÈÒÂ Ú 'ÈÒ „"¯ÂÈ ˜ÏÁ· '¯ ,‰ ÂÈ Â È·¯Î ¯˜ÈÚ‰„  ȷ¯ ‰ÏÚ‰ ÌȯÁ‡ ˙ÂÓ˜ӷ Ìχ .‬‬