Page 400 - HATAM-1
P. 400
˙·¢˙ אורח חיי ˘˙Âχ˘ „Ï
ביבש ,עיי מל"מ פ"א ממשכב ומושב הלכה וכמה שיפה ובעיטה יפה יפה לשומרה לשנה
י"ד .ואפר נתדקדק הרבה יותר ממצה כתושה. הבאה .ומפני חשש תולעי ומילווע דרכ
אלא דהמג"א סס"י ש"י )סק"ח( פשיטא ליה דאי לנקותה היטב היטב כדי לשמרה להרקדת קמחא
לחלק בי אפר לקמח .ודבריו בלאו הכי צע"ג דפסחא לשנה הבאה .והנה משגה היה ונתחלפה
ואי כא מקומו· .מ"מ אפשר שאני אפר ממצה לה אותה הנפה באחרת ,ורקדו בה מצה כתושה
כתושה ,דאפשר דלא הוה כקמח .ומ"מ לו במכתשת שהחזירה לסלת כדר במדינתנו ,ואפו
יהיבנא דהוה קמח בקמח ממש ויש בילה ונתערב ובשלו ממנו כל ימי הפסח .ובתו המועד
א' באל ,מ"מ הקמח המועט בכל מקו שנדבק כשהרגישו בדבר שאלו ממעלתו והתיר הכלי
משו מניעת שמחת י"ט והפסד רב ככלי חרס
קמח הוא ,ולכשיבוא עליו מי כשמגבלי אות
קנעדלי והמי מוצאי מעט הקמח ההוא, הרבה .ואחד מערער על הוראתו.
נעשה עיסה ומתחמ .והו"ל כאלו נדבק ש
במקומות ההמה פירור חמ .ועיי בכורות כ"ב „"ÚÙÏטב הורה .אע"ג דכתב מג"א סי' תנ"א
ע"א בציר ומי דמצא מי את מינו וניעור. סקל"ו שאי לסמו על נקיו בנפה וכ
והחוש מעיד דהכא גרע טפי ,ולא שיי שו בכל דברי כאלו ,ושרשו פתוח עלי תלמוד מס'
ביטול הקמח בסלת של מצה לעני זה שלא ע"ז ד ע"ה ע"ב .מ"מ ליכא אלא ספק משהו,
כיו שכיוונו לנקותו לשו טע משו מילווע
ימצאו אותו המי ויתחמצו. ותולעי ,א על פי שלא כיוונו לש פסח .עיי
ש" יו"ד סימ צ"ד ס"ק כ"ח דומה למ"ש צמח
¯Á‡Âהנחה זו שיש כא בכמה מקומות פירורי צדק סימ ס"ה ד צ"ה יע"ש‡ .ה"נ כיו שכיוונו
עכ"פ משו תולעי ומילווע ,מסתמא ניקו
חמ ,אפילו שהיה אחד מאל בכל מקו אותה יפה יפה .וא מ"מ נשאר קצת ליכא אלא
שהוא נגד התערובות כולו .מ"מ א נעשו ממנו ספק משהו דרבנ .וגדולה מזו הקילו חכז"ל
עגול קטני ויהיה בתו עגול קט פירור חמ במס' תרומה משנה וי"ו ז' ח' פרק יו"ד.
קט ולא יהיה בעיגול ס' נגדו .ואפילו נימא דכיו והראב"ד למד מזה לשער באומד בטיחה שעפ"י
שנתבשל בקדרה שיש בצירופו ס' ,לא נימא כל הכלי אפילו באיסורי דאורייתא .ע"כ אל יחוש
וטב הורה ,והמעורר מדני וחושש להאי קמחא,
א' הוה נבלה כמו גבי איסור דבוק .מ"מ האוכל לא חש לקמחי' .ולולי שאני דנו לזכות שהוא
המגביה העגול ע"י כ מהקערה ובה עגול אחד, שוגג בהוראתו לאיסור ,הייתי חושדו ח"ו
הרי נאסר העיגול והכ ומרק המועט שבתוכו. כמתכבד בקלו חברו .והיינו א הדברי
ואנ קיי"ל לאסור כל זמ שהיד סולדת אפילו
כהוויית בלי חסרו ויתרו .
בכלי שני אפילו בכל השנה ,ק"ו בחמ בפסח.
ȇÂלקמאי דידי הוה אתי האי שאילתא ג אני
¯˘Ù‡Âג שיארע זה בכ ששופתי בו הקדרה
התרתי הכלי .אבל סלת של מצה
על האש ויעשה נבלה ומחזירה לקדירה. הנשארי ,אפילו היה הפסד מרובה ומניעת
וכל אלו החששות קרובי ושכיחי ה מאוד שמחת י"ט ,לא הייתי מתיר לעשות ממנו שוב
וקרוב לאיסור דאורייתא‚ .ובר מזה ג לשיפגע עגולי קטני שקורי קנעדלי ,אלא לאפות כל
בפיו באיסור פירור חמ כל שהוא ,לא חששתי פע הרבה בקדירה אחת מטע שאבאר.
כל כ .דדוקא בשר ששיעורו בכעדשה חיישינ .
ועיי ר" מס' ע"ז דפוס ז"ב שס"ג ע"ב ועיי „ ‰ ‰א נמי נניח דקמח בקמח בעלמא הוי לח
ש" סי' ק"ד סק"ג ע"ש .אבל חששות הנ"ל
הייתי חושש .אבל לאסור הכלי או שארי בלח ,כדמשמע דעת רוב הפוסקי ועיי
תוס' יבמות פ"ב ע"א ד"ה ר' יהודה .ונניח נמי
מאכלי ,לית די צרי בשש דהכל שרי כהוראת דמצה שחזרה לסלתה ,הוה נמי כמו קמח בעני
מעלתו. זה .דהרי הרמב" ס"ל אפר באפר הוה יבש
ÔȇÂלבקש היתר מטע דרוב פעמי נילושי
העיגולי ע מי רותחי ויהיו חלוטי .
˙˘ÁϘ ‰·Â
‡.·Î˜ 'ÈÒ „"¯ÂÈ Ò"˙Á ˙"¢ 'ÈÚ .·˙Î Â˙ ‰"„· .
·.ËÈ˘ 'ÈÒ ÊÚ¯ 'ÈÒ „"¯ÂÈ ˜ÏÁ· ÔÏ‰Ï '¯ .
‚.Ó"¯Ù ˘"Ó ‰"„ ËΘ 'ÈÒ ÏÈÚÏ '¯ .
