Page 401 - HATAM-1
P. 401

‫‪‰Ï˘ ¯ÙÂÒ‬‬  ‫תשובה קלט‬                         ‫‪Ì˙Á‬‬

‫החמירו שלא יתבטל כלל משו חומרא דדבר‬         ‫ונהי אי אנו בקיאי בחליטה היינו לכתחילה‪,‬‬
‫שיש לו מתירי „‪ ,‬או דבר חשוב וכדומה‪ .‬לא‬      ‫אבל בדיעבד לצר לשארי היתרי אפשר‬
‫החמירו חז"ל היכא שמעול לא ניכר האיסור‬       ‫דיצור ‪ .‬זה לא נ"ל‪ .‬חדא‪ ,‬דעכ"פ בעי שיהיו‬
‫ונולד בהיתר דאורייתא מיד בתערובות‪ .‬אבל‬      ‫רותחי ומרותחי הרבה ולא כמו אלו מי חמי‬
‫במי בשאינו מינו דתליא בטעמא או בחזותא‬       ‫ששופכי על סלת של מצה‪ .‬ותו אפילו יהיו‬
‫דבעי' שאיסור יתבטל ויהיה כמי שאינו‪ ,‬ולא‬     ‫מרותחי ממש‪ ,‬מ"מ היינו עליונו וכדי קליפתו‪,‬‬
 ‫יהיה כמו שהיה בתחלה שנתפשט בכמה חלקי‬       ‫אבל תחתונו של כרי הסולת לכשיפגעו שמה‬
‫ואינו ניכר לא בטעמא ולא בחזותא‪ .‬זה לא‬       ‫המי כבר נצטננו‪ .‬דאפילו למ"ד עירויי מבשל‬
‫אמרינ אלא באיסור שהיה ניכר ושוב נתערב‬       ‫ממש בכלי ]ראשו [ ולעני חלה אי חילוק בי‬
‫ונשתנה ממה שהיה ונתערב ונתפשט לתו כמה‬       ‫מוגלשי על גבי קמח ובי קמח ע"ג מוגלשי ‪,‬‬
 ‫חלקי אחרי ‪ .‬אבל א היה תחלת ביאתו לעול‬      ‫עיי פסחי ל"ז ע"ב‪ .‬מ"מ אפילו לאותו מ"ד‬
‫בתערובות‪ ,‬נמצא לא נשתנה מעול ממה שהיה‬       ‫היינו שיהיה מבשל ג בתחתיות הכרי‪ .‬אבל‬
‫בתחלת ביאתו לעול ‪ ,‬לא מהני לי' ביטול‪ .‬וה‬    ‫שיעשנו חלוט לשמרו מחימו ‪ ,‬זה אי שו הוה‬
‫הנה דברי המרדכי בחולי ס"פ הזרוע יע"ש‪.‬‬       ‫אמינא בעול ‪ .‬ומכ"ש למאי דקיי"ל דעירוי אינו‬
‫ומל"מ הנ"ל עמד עליו‪ .‬והאמת כמו שכתבתי‬       ‫מבשל אלא כדי קליפה‪ ,‬מכ"ש שאינו חולטו‬
‫דראי' מיבמה שרקקה ד ומצחצוחי זיבה ראיה‬
                                               ‫לשומרו מחימו ‪ .‬ע"כ הייתי מורה כנ"ל‪.‬‬
                 ‫גדולה היא‪.‬‬
                                                  ‫]‡‪[·¯Ú˙ ˘ ¯Á‡ „Ï ˘ ¯ÂÒÈ‬‬
‫‪ ‰ ‰‬הארכתי באיכות הדברי וקצרתי מאוד‬
                                            ‫‪ ÔÚÈÂ‬ראיתי בשולי מכתבו הזכרה מעני איסור‬
‫בכמות ‪ .‬וסמכתי על המעיי היטב ואינו‬
‫גוממו ע השופי ימצא טעמ וממש ויביט‬           ‫שנולד אחר שכבר נתערב‪ .‬אענהו קצת‬
‫בשרש ומקור ‪ .‬יהי מקורו ברו כנפשו היפה‬       ‫ואומר‪ ,‬הא דמרדכי ספ"ק דשבת המובא בש"ע‬
                                            ‫א"ח סי' ש"כ )סע' ב( ובי"ד סי' ק"ב )סע' ד(‪,‬‬
            ‫ונפש אוהב לעבדי ה'‪.‬‬             ‫היינו במי במינו שנתבטל מ התורה‪ ,‬ומדרבנ‬
   ‫‪.˜"ÙÏ ‚"Ù˜˙ ȇ˙ÈÏ˙ ÈÁ¯ÈÏ 'Ë '· ÌÂÈ ·"Ù‬‬
‫‪Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

          ‫˙˘‪ËϘ ‰·Â‬‬

          ‫] ‪[ÈÏ˘ ÁÒÙ Ô·¯˜ ‰Ê ¯Ó‡˘ ¯Ú‬‬

‫ע"ד היתול ושחוק ושיחת הנערי כאלו‪ .‬ומעלתו‬    ‫˘‪ÏÚ· ı¯Á ‰¯Â˙· ‚ÏÙÂÓ‰ ·¯‰ ‰"‰Ï Ë"ΠÌÂÏ‬‬
                                            ‫‪¯"‰ÂÓ ˙"˘Î ¯‡Â˙ ȯ٠‰ÙÈ Ô Ú¯ ˙ÈÊ ˙ÂÈÙÈÙ‬‬
 ‫צלל במי אדירי ונתעורר בכמה עניני‬
                                                       ‫‪.‡"ÚÈ ˘Â„‡ ˜"˜„ „"·‡ È" ·˜‡È‬‬
‫וספיקות שראוי לעורר בזה‪ .‬ויפה דיבר בזמנו‬    ‫‚‪‰¯·Ú˘ ÂÊ Ú·˘ È˙ÂȉÏ  ÓÊ· È ÚÈ‚‰ ‰"È‬‬

‫ובמקומו דיבר כראוי לו ושאל ממני לחוות דעתי‬     ‫·‪.‰˙Ú „Ú È˙¯Á‡ Î"Ú ,Ú"Ï ‰Â˘  ȇ˘ ‚ÊÓ‬‬

                     ‫בזה‪.‬‬                   ‫‪ ‰ ‰‬נפשו היפה בשאלתו שאלת חכ חצי‬

‫·‪ ÌÈÁÒÙ‬נ"ג ע"ב מסיק ש"ס דלר' שמעו דס"ל‬      ‫תשובה‪ .‬נער אחד היה לו טלה חלב‬

‫שלא התנדב כדר המתנדבי ליכא‬                  ‫בעדרו‪ ,‬ואמר לדודו זה קרב פסח שלי‪ .‬וכשנודע‬
‫למיחש בזמ הזה למאכיל קדשי בחו ‡‪ .‬וכתב‬
                                            ‫לפרמכ"ת והרעיש העול על זה‪ ,‬התנצל הנער‬
‫בחק יעקב סי' תס"ט )סק"א( דמשו"ה לא מייתי‬
 ‫רמב" ה דינא דבשר זה לפסח·‪ ,‬משו‬             ‫שלא ידע מאומה מעני הקדש‪ ,‬ולא אמרו אלא‬

                                                                               ‫„‪.‚Ϙ 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰Ê· Î"˘Ó '¯ .‬‬
                                               ‫˙˘‪ËϘ ‰·Â‬‬
‫‡‪Ì˘ ÂÈÏÚ ‡¯˜ ‡Ï ÌÈÈÁÓ ‡Ï‰ ‡Îȇ ıÂÁ· ÌÈ˘„˜Ï ·Â¯˜ È‡Ó ÒÏÂ˜Ó È„‚ ÏÈÎ‡Ó È‡‰Â :Ì˘ È"˘¯Ù ÁÒÙÏ ‰Ê ¯˘· ¯Ó‡·  Èȉ .‬‬
                               ‫‪.ÂÈÏÚ ÏÁ Ì˘‰ Ôȇ ‡Â‰ ÔÈ˘È„˜Ó‰ ͯ„Î ‡Ï˘ ‰ÈÈψ ˙Ú˘· Ì˘ ÂÏ ‡¯Â˜ ‰È‰ 'Èه ,ÁÒÙ‬‬
                ‫·‪.„·ÚÈ„· ¯˘·‰ ¯Ò‡˘ Á"·‰ ˙Ú„ ˙ÂÁ„Ï Â˙ ÂÎ ¯˜ÈÚ Ì˘ 'ÈÁ·Â .ËÒ˙ 'ÈÒ ˘È¯ Á"‡ Ú"¢ÂË· ˜¯ ‡·ÂÓ .‬‬
   396   397   398   399   400   401   402   403   404   405   406