Page 422 - HATAM-1

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫אורח חיי‬ ‫˘ ‪˙Âχ˘ Â‬‬

‫האר וג מפני יחידי הנשכרי אצל השרי לא‬ ‫גדול כח המנהג הזה שאומרי בקידוש י"ט‬
‫נבטל קבורת מת בי"ט ב'‪ .‬ומ"מ אנ בני אשכנז‬ ‫העצרת הזה‪ ,‬וכ בתפלה ודובר שקרי כלפי‬
‫חוששי לדברי ר"ת‪ ,‬רק היכא דלא אפשר‬ ‫מעלה‪ .‬לולי בטחו חז"ל בלאל גומר עלי לא היו‬
‫בעממי סומכי אהר"י‪ ,‬מ"מ לא נדחו דבריו של‬ ‫מניחי לנהוג כ ‪ ,‬והכל משו דלא ליתי לזלזולי‬
‫ר"ת לגמרי‪ .‬וא"כ האידנא דאיכא פריצי עמינו‬ ‫למיעבד עבידתא‪ ,‬ראה כמה חומר דבר זה‪ .‬ודברי‬
‫כידוע‪ ,‬יש להוסי גדר ולא לפרו ‪ .‬הרי חזינ‬ ‫תוס' סוכה מ"ד ע"ב ד"ה כא צ"ע קצת במ"ש‬
‫היכא דאיכא חברי בטלו קבורת מת‪ ,‬אע"ג‬ ‫בי"ט לא יאמרו וציונו אלא הזכרה בקידוש צ"ע‪,‬‬
‫בעלמא אמרינ )כתובות ג‪ ,‬ב( גזירה עבידא דבטלה‬ ‫וציונו על אכילת מרור שבלילה הראשונה הוא‬
‫ותקנתא דרבנ מקמי גזירה לא בטלינ אפ"ה‬ ‫דרבנ ואומרי בשני וציונו‪ .Á‬וכ מ"ש שקידוש‬
‫הכא חמירי להו זלזול י"ט ב'‪ .‬מכ"ש הכא בנידו‬ ‫ותפלה אינו אלא הזכרה‪ ,‬וכי קיל בעיני רבותינו‬
‫בעל התוס' לומר י"ט פלוני הזה בשקר וכזב‪,‬‬
‫שלפנינו‪.‬‬
‫לולי אלי וחמור ה מנהגא‪.‬‬
‫‪ ‰ ‰Â‬בתוס' ב"ק פ"א ע"א כתבו‪ ,‬אלא לפי‬
‫‪ ·Â¯˜Â‬לי לומר שהוא איסור דאורייתא כנדר‬
‫שהוא מכוער ומגונה ומתבייש שיקבר‬
‫בשבת שנעשה באיסור שבת ע"י נכרי עיי"ש‪.‬‬ ‫שהודר ברבי ונתפשט בכל ישראל‪ .‬וכל‬
‫וכ"כ רמב" בתה"א וכמ"ש מג"א ג"כ סי' שי"א‬ ‫הקולות דמקלינ ביה ובעונשו לנדות כמ"ש ר"‬
‫סקי"ג וסי' תקכ"ו סק"ו‪ .‬ונ"ל הגנאי הוא לפי‬ ‫]ריש[ פרק מקו שנהגו‪ ,‬היינו שמתחלה כ‬
‫שיש לו קצת עונש על שאירע על ידו כ ‪ ,‬שכ‬ ‫קבלוהו כאיסור דרבנ ‪ ,‬א מה שקבלו ובאופ‬
‫אמרינ בשבת קנ"ו ע"א מא דאתילד בשבת‬ ‫שקבלוהו הוא איסור דאורייתא ועובר על בל‬
‫ימות בשבמת‪ ,‬מ"ט כיו שמתחלל שבת ע"י‬ ‫יחל‪ ,Ë‬והנדר היינו הקבלה שמקבלי ונפקא מפי‬
‫בלידתו ותתכפר במיתתו‪ .‬ע"כ א שוב יתחלל‬ ‫זו צדקה כמ"ש ר" פ"ק דנדרי )ח‪ ,‬א( ד"ה עליו‬
‫שבת ג במיתתו מי יכפר על לידתו ועל מיתתו‬ ‫להשכי ‪ .‬ועיי ר" נדרי פ"א ע"ב ד"ה משו‬
‫כנלע"ד‪ .‬וא"כ הכא אי יבקש )הלא( הוא ברצונו‬ ‫שנאמר וכו'‪ .‬ועכ"פ איסורא רבא הוה טפי מהאי‬
‫לחלל י"ט ב' עבורו להצילו מעונש קצת שיהוי‬ ‫שנאנס שלא נחלצה יבמתו‪ ,‬ואי אומרי לאד‬
‫אשתו בלא חליצה ויבו ‪ .‬זה דבר שאי הדעת‬ ‫חטא באיסורא רבא‪ ,‬דלא ליענש חבר בעונשא‬
‫זוטא‪ .‬והארכתי בזה קצת כי בעו"ה רבו פריצי‬
‫סובלו‪.‬‬ ‫עמינו כעת העמידו חזו שקר ושוחקי על י"ט‬
‫ב' כי מנהג בעלמא הוא ולא אבו להלו בעקבי‬
‫‪ „ÂÚÂ‬הא דעת רש"י פ"ק דמ"ק )ח‪ ,‬ב( דהיכי דלא‬ ‫חכמי ישראל‪ ,‬בנפש דברו לא ידעו ולא יבינו‬

‫אישתהי לא הותר אלא גלימא דלא נפיש‬ ‫בחשכה יתהלכו‪.‬‬
‫טרחיה ולא לחפור קבר‪ .‬וחלקו עליו אדרבא‬
‫אפילו גלימא ואסא דליכא אלא לכבוד‪ ,‬מכ"ש‬ ‫‪ ÌÚËÓÂ‬זה לבד נמי אינו ראוי להתיר חדשות‬
‫קבר שהוא שלא ינוול ע"ש ברא"ש ור" ‪ .‬ועיי‬
‫ב"י א"ח סי' תקכ"ו ד"ה וכ' עוד הר" ‪ .‬ונהי‬ ‫בעני זה בי"ט ב' כדי שלא יפרוצו‪.‬‬
‫דקיי"ל כהחולקי על רש"י‪ ,‬מ"מ היינו טרחא‬ ‫הרי אמרו חז"ל פ"ק דביצה )ו‪ ,‬א( האידנא דאיכא‬
‫דקבר משו ניוול וגלימא ואסא‪ ,‬דלא נפיש‬ ‫חברי חיישי'‪ .‬וכתב ר"ת האידנא דאיכא ע"ה אי‬
‫טרחיה‪ .‬אבל לכתוב גט דאיכא תרתי לרעותא‬ ‫להתיר לקבור מת בי"ט כמו בני בשכר‪ ,‬ועוד‬
‫דנפיש טרחיה וליכא ניוול וצור ‪ ,‬כולי האי מנ"ל‬ ‫איכא שרי דמכריחי ישראל שבטירותיה‬
‫להתיר‪ ,‬אפשר כ"ע מודה לאסור‪ ,‬ואפושי‬ ‫לכתוב‪ .‬ונחלקו עליו משו )דלא( דלת עמי‬

‫‪'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰‡¯Â Ô"¯‰Ï ÔÈȈ Ò"˘‰‚· Ì˘ ‡"Ú¯ ÔΠ.'ÒÂ˙ ÏÚ ÔÎ ‰˘˜‰ Ô"¯‰˘ ¯ÈÚ‰ ‰Ï 'ÈÒ Á"‡ Ò"˙Á ˙"Â˘Ï Á"·Á È˘Ϸ .Á‬‬
‫‪.ÂÒ 'ÈÒÂ (‡) ÂË‬‬

‫‪·˙Î · ,ËÈ ˜"ÂÓ·Â .Á"¯· Ïω ÂÓÎ ‰ ˜˙ ͯ„ ‚‰ Ó ‡È‰˘ ˘"ËÂÈ ÏÚ ·˙Î ‡ ,„Ó ‰ÎÂÒ È¯È‡Ó·Â .ÌÈ·¯· ¯„‰˘ ¯„ Î Â Èȉ .Ë‬‬
‫‪'ÈÚ .‰Ï‚‰ Ïη Ë˘Ù˘ Ï„‚ ‚‰ Ó È‰„ · ,‡ ÌÈÁÒÙ Ó"‰Ú·· '¯Â .‚‰ Ó‰ ÌÈÈ˜Ï ·ÈÈÁ Ô ·¯„Ó„ Ï"¯ ,Ô ·¯„Ó ˘"ËÂÈ˘ ȯȇӉ‬‬
‫˘‪Ï"Ò ÔÎ ÏÚ ÌȘÏÂÁ ÌÈ·¯ ÌÈ Â˘‡¯ Ìχ .Ê"‰Ê· ‚‰ Ó ‡Ï‡  ȇ„ ÌÈ Â˘‡¯‰ ˙Ú„· Ï"Ò„ (Ò"‰ÂÒ·) ‰Ï 'ÈÒ ‡"Á ˙Ó‡ Ú¯Ê ˙"Â‬‬
‫„‪Ë"ÂÈ· ÏÊÏÊÓ· È„ ÔÈ„ ˘È Ë"‰Ó„ ‡ ,· ÌÈÁÒÙ „"ȯ ȘÒÙ '¯ ,̉È˙·‡ ‚‰ ÓÎ ˙¢ÚÏ Â¯ÈÓÁ‰˘ ÌÈÓÎÁ ˙¯ÈÊ‚ ‡Â‰ È ˘ Ë"ÂÈ‬‬
‫˘ ‪˘"·È¯ ˙"¢ ,Â"‰ ‰"Ù Á"‰„˜ ,‡"Ή ‡"Ù Ë"ÂÈ 'ω Ì"·Ó¯ 'ÈÚ .Ô ·¯„Ó Ë"ÂÈ È‰„ ‡ ,ÁÈ Ì˘ ‡"·Ëȯ ‡ ,ÊË ‰"¯ ‡"·˘¯ 'ÈÚ .È‬‬

‫‪.˜ˆÂÏÒÓ È"¯‰Ó ˙"¢·˘ Ë"ÂÈ „·Π' ˜·Â ,(ÊÈ) ‰ˆ˘ 'ÈÒ ·"Á Á"‡ "·‡ ,ÊË 'ÈÒ‬‬