Page 445 - HATAM-1

‫‪ËÚ˘ ¯ÙÂÒ‬‬ ‫תשובה קנד‬ ‫‪Ì˙Á‬‬

‫כיו שנאמר מסיני דמשינטלו בזוג תפסו בה‬ ‫פירש"י לאחוז מעט‪ .‬ר"ע אומר כדי שיהי'‬
‫קידושי בודאי‪ ,‬שוב אי קדושי שני תופסי בה‪,‬‬ ‫ניטלות בזוג‪ ,‬ופירש"י שהוא שיעורא רבא‬
‫וא"כ קשיא איד קושית משנה למל דפ"ב‬ ‫)מקריצת צפור עיי מהרש"ל(‪ .‬אר"ח אמר מר‬
‫מטומאת צרעת דה"ל להרמב" לפסוק שהוא רק‬ ‫עוקבא הלכה כדברי כול להחמיר‪ .‬ולכאורה לאו‬
‫מטע ספק קאמר‪ ,‬דא"כ ה"ל למימר חוששי‬
‫ספק ולא ודאי וצ"ע‪.‬‬ ‫לדברי כול ‪ .‬א קבלה היה בידי אמוראי שכ‬
‫הי' הלכה למשה מסיני כדברי כול להחמיר‡‪.‬‬
‫‪ ‰ ‰Â‬שיעור הפיאה באור מפדחת עד למטה‬ ‫והמל"מ פ"ב מטומאת צרעת ]ה"א[ הקשה‬
‫דהו"ל לרמב" למימר דהוה רק מספיקא·‪,‬‬
‫מהאז ולא שיהיה אור כל שער כ אלא‬ ‫ולהנ"ל לק"מ‪ .‬אלא דבפ"ב מאישות )הל' ט"ז(‬
‫כל שער שגדל מפדחת עד למטה מהאז אסור‬ ‫הקשה מל"מ עוד‪ ,‬למאי נ"מ אומר כדברי כול‬
‫להשחיתו‪ ,‬אלא יניח ממנו שיעורא‪ ,‬אבל כל‬
‫השערות הגדלי במקו ההוא ישנ באיסור‬ ‫הא בסימ אמצעי אי נפקא מינה כלל‚‪.‬‬
‫השחתה‪ .‬וכל זה באור ‪ ,‬אמנ ברוחב הנה‬
‫הרמב" סו הל' ע"ז ומשמשיה )פי"ב ה"ו( כתב‬ ‫‪ ‰¯Â‡ÎÏÂ‬לשיטת רש"י וכל הפוסקי ‪ ,‬זולת‬
‫דקיבל מרבותיו שיעור הפיאה ארבעי שערות‪.‬‬
‫והסמ"ג )לאוי נז( השיג דה"ל לבאר כמ"ש‬ ‫הרמב" וסמ"ג דכולהו ס"ל דנטילת‬
‫בתוספתא שחייב בנזיר ובפיאה על ב' שערות‪.‬‬ ‫זוג הוא שיעור אמצעי‪ ,‬י"ל קושיא הנ"ל‪ ,‬דעכ"פ‬
‫פי' דשיעור רוחב הפיאה מ' שערות הסמוכות‬ ‫איצטרי האי שיעורא לעני שבת‪ .‬דמבואר פרק‬
‫לאז וחייב על כל ב' שערות מה ומדלא ביאר‬ ‫המצניע )צד‪ ,‬ב( דשיעורא כשיעור מלא פי הזוג‬
‫כ משמע דלית ליה האי תוספתא וקשה מנ"ל‪.‬‬ ‫וכמה מלא פי הזוג שתי שערות‪ .‬ואע"ג דהת‬
‫כנלע"ד פירוש השגת הסמ"ג‪ .‬ועיי ד"מ ופרישה‬ ‫מלא פי הזוג קאמר לעני שיעור מספר השערות‬
‫ולא לעני גדל וגובה ‪ .‬מ"מ מדאתמר הלכה‬
‫י"ד סימ קפ"א„‪.‬‬ ‫למשה מסיני כמלא פי הזוג‪ ,‬ע"כ צרי שיהיה‬
‫גובה וגודל כדי שינטל בזוג ולזה צרי שיעור‬
‫‪ ‰¯Â‡ÎÏÂ‬יש קצת להביא ראי' להרמב"‬ ‫האמצעי הלז‪ ,‬ואינ שיעורא רבא כדי לכו ראש‬
‫לעיקר וזוטא לקריצת צפור המה להחמיר‬
‫מדאמר בנזיר ל"ט ע"ב תגלחת‬
‫טהרה ז' ימי דכ שיעורו לגדל מזיא כדי לכו‬ ‫ולק"מ‪.‬‬
‫ראש לעיקר ע"ש‪ .‬ואי ס"ד כתוספתא דשיעורא‬
‫ב' שערות‪ ,‬א"כ ג נזיר ופיאה הוא בכלל‬ ‫‡‪ ‡Ï‬לשיטת הרמב" ששיעור האמצעי הוא‬
‫משנתינו דנדה ב' שערות שאמרו בכל מקו ‪,‬‬
‫ופסקינ הלכה כדברי כול להחמיר ושיעורא‬ ‫קריצת צפור אהא קשה‪ ,‬למה לי האי‬
‫בנטילת זוג‪ ,‬ולזה סגי בגידול בת יומא‪ ,‬וז' ימי‬ ‫שיעורא כיו דשיעור זוג של שבת הוא שיעורא‬
‫למה לי‪ .‬אע"כ אי שיעורא בב' שערות ואינו‬
‫בכלל משנתינו דנדה‪ .‬ושוב י"ל בנזיר היה הלכה‬ ‫זוטא וא"כ אמצעי למה לי‪.‬‬

‫למשה מסיני כדי לכו לכולי עלמא‪.‰‬‬ ‫‪ Ì Ó‡Â‬בחידוד הלכה )נב‪ ,‬ב( שבסו ספר סדרי‬

‫‡‪ Í‬אי זה ראיה די"ל לעול כהתוספתא‪ ,‬ומ"מ‬ ‫טהרה תיר שפיר דנ"מ היכי דנתקדשה‬
‫לשני ‪ ,‬א' כשהיה שיעור שערות כדי שינטל‬
‫כ היה הלכה למשה מסיני להחמיר שאינו‬ ‫בזוג‪ ,‬והשני חזר וקדשה בזמ קריצת ציפור ‪,‬‬
‫קדוש למנות ימי נזרו עד שיתגדל כדי לכו ‪,‬‬ ‫דדני בשניה להחמיר מספיקא וא"ש‪ .‬אלא‬
‫ושוב חייב אפילו בשיעורא זוטא דכדי ליטול‬ ‫לפ"ז ע"כ הא דהלכה בכול להחמיר היינו‬
‫בזוג או לקרו לכל מר כדאית לי' וכ הי' הלכה‬ ‫מספיקא‪ ,‬ולא מודאי שכ נאמרה הלכה‪ .‬דא"כ‬

‫˙˘‪„ ˜ ‰·Â‬‬

‫‡‪.‡¯ÓÂÁÏ ¯ÓΠ‡¯ÓÂÁÏ ¯ÓÎ ˜ÒÂÙ ˜ÙÒÓ„ ¢¯ÈÙ ¯ÈÓÁ‰Ï ÔÏÂΠȯ·„Î ‰Îω ‰"„ · ,ÊÓ ‰„ 'ÒÂ˙· Ìχ .‬‬
‫·‪.Ì˘ ˙Â˘È‡ 'ω ÈÂω Á"¯‚‰ 'ÈÁÂ Ì˘ Ó"‰Î¯Ó ,‡ ‡˙Èȯ· „"Ù ÌÈÚ‚ „„ È„ÒÁ '¯ .‬‬

‫‚‪˙"¢ ,Ì˘ ·"Á ˙Â˘È‡ 'ω Ó"‰Î¯Ó ,Ê 'ÈÒ ˜"„‰Ó ‡"Ú¯ ˙"¢ ,(ÔÏ‰Ï ‡·ÂÓ) · ,· ‰„ ˙ÂÎω „„Á· ‰„ 'ω Ë"„Ò '¯ .‬‬
‫˙‪.Ì˘ ‰„ "ϯÚ (‡È) ‡ 'ÈÒ ‡"Á „ÒÁ ˙¯Â‬‬

‫„‪.ËϘ 'ÈÒ „"¯ÂÈ ˜ÏÁ· ÔÏ‰Ï ‚"ÓÒ‰ ˙Ú„· „ÂÚ Î"˘Ó '¯Â .‬‬
‫‪.‚Ú˘ ‰ÂˆÓ Á" Ó ·"ÈÓ Â"Ù ‰„ ‡" ˘Ó· ÔÈÂÚÈ .‰‬‬