Page 554 - HATAM-1

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫אורח חיי‬ ‫˙‪˙Âχ˘ ÁÙ‬‬

‫ל מינה דכתיב וקראת לשבת עונג‪ ,‬משמע‬ ‫לאיש במצות פורי שה היו באותו הנס ורק‬
‫סעודה לכבוד תלמיד חכ הוה כעי סעודת‬ ‫איש כתיב ולזה י"ל אשה אי סיפוק בידה‬
‫שבת‪ ,‬ולא ניכר שהיא לכבוד פורי ולירושלמי‬
‫הנ"ל אסור‪ .‬ובפרט ר' זירא )חולי מד‪ ,‬ב( דכד הוה‬ ‫לעשות‪.‬‬
‫מזמני לי' לא אזיל רק משו אתיקורי הוא‬
‫דמיקרי ביה ועבדי טובא לכבודו בכל הזמני ‪.‬‬ ‫‡‪ Í‬בס' ברכי יוס )סי' תרצה אות ח( הקשה ע"ז‬
‫וא"כ אי סעודת פורי ניכר‪ ,‬וקשה אי עבדי ר'‬
‫דתוספות פ"ק דקידושי כתבו אע"ג דמ‬
‫זירא ורבה סעודת פורי בהדדי‪.‬‬ ‫התורה מעשי ידיה לעצמה ושפיר סיפק בידה‪,‬‬
‫מ"מ לא שכיחא אצל אביה אלא אצל בעלה‪ ,‬וזה‬
‫‪ Ï"ÈÂ‬דס"ל דלא כהירושלמי‪ ,‬דשפיר יש היכר‬ ‫לא שיי הכא גבי משלוח מנות ע"ש‪ .‬ולכאורה‬
‫קושיא גדולה היא‪ .‬אלא י"ל מטע אחר‪ ,‬כיו‬
‫כיו שמשנה בחיוב בסומי מה שאינו‬ ‫שמזונות אשה על בעלה מ התורה להרמב"‬
‫בשאר שבת וי"ט ואיתא היכרא משו"ה עבדי‬ ‫)הל' אישות פי"ב ה"ב( ועיי רמב" פ' משפטי‬
‫בהדדי‪) .‬כמו שכתב הלבוש לעני נשואי בפורי‬ ‫)כא‪ ,‬ט(‪ .‬נמצא לפ"ז היא סמוכה על שולח‬
‫דלא כמג"א סס"י תרצ"ו(‪ .‬ולפי"ז לק"מ קושית‬ ‫אחרי מסתמא ומשו"ה כתיב איש‪ .‬אבל א‬
‫פרי חדש‪ ,‬דלשתא כי הוה הדר ובעי למיעבד‬
‫סעודת פורי בהדדי אמר ר' זירא ממה נפש ‪ ,‬אי‬ ‫אינה סמוכה כגו אלמנה חייבת כנ"ל‪.‬‬
‫לא תתבס וליכא שינוי בגו הסעודה‪ ,‬א"כ אי‬
‫יוצאי ידי חובת סעודת פורי ‪ ,‬ואי תתבס לאו‬ ‫‡‪ Í‬זה תליא בספיקא דמג"א )סקי"ב(‪ ,‬ותליא‬
‫בכל זעתא מתרחיש ניסא‪ ,‬ולק"מ קושית פר"ח‪.‬‬
‫בפירוש הש"ס )ז‪ ,‬ב( דמיחלפי סעודת‬
‫‡„¯·‡ לפ"ז יש להביא ראיה לרבינו אפרי ‪,‬‬ ‫פורי ‪ ,‬אי טעמא משו דכל הסומ על שולח‬
‫אחרי פטור משלוח מנות‪ .‬ונ"ל דתליא בהנ"ל‪,‬‬
‫דאי עלה על דעת ר' זירא ששו אד‬ ‫אי הטע למלאות חסרו סעודתו של חברו‪ ,‬כיו‬
‫לא יאכל סעודת פורי ע בני ביתו מפני הסכנה‬ ‫שהוא עצמו סמו על שולח אחרי פטור מזה‪.‬‬
‫אלא יתבודד בחדרי חדרי ‪ .‬אלא ע"כ מאותה‬ ‫ואי טעמא משו אהבת רעי ‪ ,‬ג הסמו על‬
‫שעה נתבטלה מצוה דבסומי בפוריא‪ ,‬ורק להזמי‬
‫תלמיד חכ אצלו אינו נכו ‪ ,‬משו שאינו ניכר‬ ‫שולח אחר חייב‪.‬‬

‫וכנ"ל‪.‬‬ ‫‡‪ ‡Ï‬לפ"ז סתר רמ"א עצמו‪ ,‬דמה שמחייב אשה„‬

‫‪ ˘ÈÂ‬לדחוק ולומר שאי חשש סכנה ע בני ביתו‬ ‫ע"כ ס"ל הסומ על שולח אחרי פטור‪,‬‬
‫דהטע משו למלאות חסרו סעודתו של חברו‪.‬‬
‫דלבו גס בה וגייסי אהדדי‪ ,‬רק רעי‬ ‫וא"כ אי פסק א מחל לו פטור הא לזה הטע‬
‫אחרי המרבי התעוררות ושמחה איכא סכנה‪.‬‬ ‫לא מהני מחילה‪ ,‬ונמצא מזכה שטרא לבי תרי‪.‬‬
‫והנה פ"ק דמגילה )ג‪ ,‬א( אמרינ משפחה‬
‫ומשפחה לאתויי משפחות כהונה ולוי‬ ‫‪ È„ÈȇÂ‬דאיירי‪ ,‬הת בפרי חדש הקשה על רבינו‬
‫שמבטלי עבודת וכו'‪ .‬והנה רש"י בפי' מגלה‬
‫)ט‪ ,‬כח( כתב ע"ד פשוט שיתאספו משפחות‬ ‫אפרי שבהרז"ה פ"ק דמגילה דמייתי‬
‫וישמחו בפורי ‪ .‬וא"כ קשה מנ"ל לש"ס ללמוד‬ ‫לפסק האי דחייב אינש לבסומי וכו'‪ ,‬דכיו דאירע‬
‫מזה דמבטלי עבודת ‪ ,‬הא אפשר לפרש‬ ‫סכנה ק רבה שחטי' נתבטל הדבר‪ .‬והקשה‬
‫כפשוטו‪ .‬אלא ע"כ ס"ל לש"ס כיו דמצוה‬ ‫פר"ח א"כ לשתא כדאמר רבה לר' זירא תא‬
‫לבסומי אי נכו להתאס משפחות משפחות‬ ‫נעביד סעודת פורי בהדדי‪ ,‬מ"ט אמר לאו כל‬
‫שעתא ושעתא מתרחיש ניסא‪ ,‬הא מעובדא‬
‫אלא כל אחד ע בני ביתו‪.‬‬ ‫דאשתקד נתבטל ה דחייב לבסומי ולא יתבס‬

‫‪ ̘ӷÂ‬אחר )סי' קפה( כתבתי‪ ,‬דבמס' שבת פרק‬ ‫ולא יסתכ ע"ש‪.‬‬

‫מי שהחשי )קנו‪ ,‬א( א"ל רבה אנא‬ ‫‪ ‰¯Â‡ÎÏÂ‬י"ל דבירושלמי )פ"א ה"ד( איתא‪,‬‬
‫במזל מאדי ואינני לא מוהל ולא טבח ולא‬
‫אומ ‪ ,‬וא"ל אביי מר נמי עניש וקטיל ע"ש‪ .‬ואי‬ ‫סעודת פורי בשבת מאחרי אחר‬
‫שבת‪ ,‬דימי פורי צריכי שיהי' ניכר שעושה‬
‫לש פורי ‪ ,‬משא"כ בשבת אי היכר‪ ,‬עיי מג"א‬
‫סס"י תרפ"ח‪ .‬והנה בחולי קי"א ע"א מי עדיפת‬

‫„‪Ï"Ò Î"Ú Î"‡Â ,‰ÏÚ· ÔÁÏ˘ ÏÚ ‰ÎÂÓÒ ‰ ȇ˘ ‰ Óχ ˜¯ ‡Ï‡ ‰˘‡ ÏÎ ·ÈÈÁÏ ‡"Ó¯‰ ˙ ÂÎ Ôȇ„ ÏÈÚÏ Î"˘Ó ÈÙÏ Â˙ ÂÎ .‬‬
‫‪.¯ȷÁÏ ‰„ÂÚÒ ÌÈÏ˘‰Ï È„Î Â Èȉ„ „"‰˙‰„ ‡ÓÚËÎ‬‬