Page 564 - HATAM-1

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫אורח חיי‬ ‫˙ˆ‪˙Âχ˘ Á‬‬

‫הקפידה במאכלות אסורות חלב ובשר בחלב‬ ‫‪ ˘È¯˘‰Â‬תוס' רי"ד ש )מב‪ ,‬ב( וכ ביאר בס'‬
‫דשיי שליחות אלא שזה נהנה וזה מתחייב לא‬
‫כפות תמרי פרק לולב הגזול )מא‪ ,‬ב(‬
‫אמרינ )קידושי מג‪ ,‬א(‪ ,‬אבל שלוחו שיי ‪.Â‬‬ ‫באור ‪ ,‬דוקא מצות שנעשי בגופו הוה שלוחו‬
‫כמותו‪ ,‬אבל לא מצות שעל גופו‚*‪ .‬על דר משל‬
‫‪ ¯Ó‡‰Â‬בערב שבת לגוי לעשות לו מלאכה או‬ ‫רצה הקב"ה שיהיו הקדשי נשחטי ושוב מצוה‬
‫שיעשה ע"י הבעלי וא נשחטה הבהמה ע"י‬
‫אפילו עשה ממילא בשבת לדעת‬ ‫שליח ]ה[בעלי הוה כמותו‪ .‬שיהיו נימולי‬
‫ישראל איכא רק משו שבות‪ .‬וישראל האומר‬ ‫ומצוה על האב שימול‪ ,‬ושלוחו כמותו‪ .‬שנקשור‬
‫בשבת לגוי או לחבירו לעשות לו מלאכה למחר‬ ‫תפילי בזרועינו‪ ,‬הנה הקשירה נוכל לעשות ע"י‬
‫שליח שיקשור לי תפילי על זרועי כאילו אני‬
‫ליכא שבות‪ ,‬אבל איכא עשה דדברי קבלה ודבר‬ ‫קשרתיו‪ ,‬אבל להניח על זרועו או למול ערלתו‬
‫דבר‪ .‬והאומר בשבת לעשות לו מלאכה בשבת‬ ‫ויהיה כאילו מונחי על זרוע המשלח‪ ,‬או ערלת‬
‫המשלח נכרת‪ ,‬זה אינו‪ ,‬ע"כ נאמר מצות שע"י‬
‫איכא תרתי ודבר דבר וג שבות‪.‬‬ ‫גופו שלוחו כמותו‪ ,‬אבל לא מצות שעל גופו„‪.‬‬
‫ותפלה אי אפשר לעשות שליח אלא א כ שומע‬
‫‪ χ¯˘ÈÂ‬האומר לכה אכול תרומה‪ ,‬לא שיי‬ ‫ג הוא דהוה שומע כעונה‪ ,‬אבל בלא"ה לא הוה‬
‫עקימת שפתיו של שליח כשל משלח‪ ,‬דהוה‬
‫לומר שלוחו כמותו כאילו ישראל‬
‫אוכל‪ ,‬כי הקפידה הוא שלא יאכל זר תרומה‪.Ê‬‬ ‫מצוה שעל גופו‪.‰‬‬
‫וע"כ כה שאומר לזר אכול תרומה‪ ,‬אי היה‬
‫שליח לדבר עבירה ואי לאו דלא מצינו זה נהנה‬ ‫]˘‪[˙·˘ ˙·ÏÓ· ˙ÂÁÈÏ‬‬

‫וזה מתחייב‪ ,‬היה זה הכה חייב‪ .‬דאי הקפידה‬ ‫‪ ÔÎÂ‬לעני העבירה איתא בירושלמי פ"ק )דשבת‬
‫על אכילת תרומה אלא על אכילת זר תרומה‪ ,‬על‬
‫כ זה הכה ציוה לזר לאכול לתרומה הוה כאילו‬ ‫ה"ה( ששת ימי תעשה מלאכת וביו‬
‫הוא זר שאכל תרומה אעפ"י שהוא כה ‪ .‬וההיפו‬ ‫השביעי‪ ,‬מכא שפותקי מי לגינה בערב שבת‬
‫ישראל שאמר לכה אכול תרומה הרי לא שלח‬ ‫ומתמלאה והולכת כל השבת וכו'‪ .‬וכ בישול‬
‫ואפיה וכל מלאכות‪ ,‬שלא הקפיד הקב"ה על‬
‫לזר לאכול תרומה‪.Á‬‬ ‫מלאכה בשבת אלא על איברי בעלי חיי של‬
‫ישראל הוא ועבדו ושורו שינוחו‪ ,‬אבל המלאכה‬
‫‪ ÔÎÂ‬אמר בעול אשתי הרי כאילו הוא בעל ערוה‪,‬‬ ‫לא איכפת ליה‪ .‬נמצא האיסור הוא על הגו ‪ ,‬ועל‬
‫כ לא שיי שלוחו כמותו אפילו יש שליח לדבר‬
‫אבל בעול אשת ‪ ,‬אעפ"י שלהמשלח היא‬ ‫עבירה‪ .‬ואילו היתה הקפידה במלאכה‪ ,‬אפילו‬
‫שע"כ נעשית בגו ‪ ,‬מ"מ שיי שליחות כמו‬
‫ערוה‪ ,‬מ"מ הרי לא שלחו לבעול ערוה‪ ,‬ואי‬
‫הקפידה על הבעילה אלא על הערוה‪ .‬הארכתי‬
‫בזה האחרו מפני שתמהתי על דברי מעלתו‬
‫בעני זה‪ .‬ואותו ששלח שלוחו לכבות דליקה‬
‫בכפר אחר בשבת‪ ,‬בלאו כל הנ"ל נמי אי ליכא‬

‫עדי שאמר להדיא ל ושפו מי לתו האש‬
‫וליכא נמי עדי שהשליח עשה כ ושפ מי‬
‫לתו האש אי בכ כלו ‪ .‬כי לשו לכבות רצה‬
‫לומר לסייע למכבי להמציא לה מי ‪ ,‬ונותני‬

‫‚*‪.ËÈ 'ÈÒ Â"Á ÔωÏ 1 ‰¯Ú‰ ·Ù˜ 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰‡¯ .‬‬

‫„‪.Ìȯه ˙È·‰Î ¯‡È· ԇΠÒ"˙Á‰Â .„"ȯ 'ÒÂ˙‰ ¯Â‡È·· ÂÁÎÂ˙ ˘ ‰Ó ÊÒ 'ÈÒ Ó"ÂÁ Ìȯه ˙È· ˙"¢ ·"˜Ò ·Ù˘ 'ÈÒ Á"‰Âˆ˜ '¯ .‬‬
‫‪˙ÂÚÂÓ˘ ı·Â˜ .„"ȯ 'ÒÂ˙‰ ¯Â‡È·· Î"˘Ó ÔÈÁÂÏ˘ 'ω ˘È¯ ˘"‡ 'ÈÚ .Ì˘ ÌÚË Í¯· ˙‰‚‰·Â .‡"˜Ò ·Ù˜ 'ÈÒ Á"‰Âˆ˜ 'ÈÚÂ‬‬

‫·"‪.„Ï 'ÈÒ ·"Á ÌÈ È˜ÈÙ‡Â È 'ÈÒ ‡"Á ÈÂω ˙È· '¯Â .Î 'ÈÒ ÔÈ˘Â„˜ ˘"ί·Â Á ˙‡ Ó‬‬

‫‪‰ ÂÚÎ ÚÓ¢„ ¯‡Â·Ó  'ÚÒ ‚ȯ 'ÈÒ ·¯‰ Ú"¢·Â .ÂÙÂÒ· Â˙ ‰"„ (‡) ÂË 'ÈÒ ÏÈÚÏ ,ȯÁ‡Â ‰"„ ‡Î˘ 'ÈÒ „"¯ÂÈ ˜ÏÁ· ÔÏ‰Ï '¯ .‰‬‬
‫‪.„Ï˙ 'ÈÒ Á"‡ Á"· 'ÈÚ .‡Â‰ ˙ÂÁÈÏ˘ ÔÈ„Ó‬‬

‫‪.Â˙ ‰"„ Ì˘ ÂË 'ÈÒ ÏÈÚÏ '¯Â .¯È‡Ó ˙È·‰Ó ÔÎ Â È·¯ ‡È·‰ „Ù 'ÈÒ ÏÈÚÏ .Â‬‬

‫‪¯Ó‡˘ ‡ÓËÏ ‰"‰ ,ÁÏ˘Ó‰ ·ÈÈÁ„ Ô˘ ÈÏ ÈÙ˜‡ ‰˘‡Ï ¯Ó‡˘ ˘È‡„ (· ,È Ó"·) ‡ È·¯Ï„ ·˙Î ‰Ú È"ÒÂÒ Ú"‰‡ ˜"È·Â ˙"¢· .Ê‬‬
‫‪ÌÚË Í¯· ÏÚ· .Âȯ·„ ÂÁ„ ÌÈ Â¯Á‡‰ ÔÓ ÌÈ·¯Â .·ÈÈÁ˙Ó ‰Ê ‰ ‰ ‰Ê Ô È¯Ó‡ ‡Ï ÂÏȇ .ÁÏ˘Ó‰ ·ÈÈÁ„ ˘„˜ ¯˘· ÏÂÎ‡Ï ¯Â‰ËÏ‬‬
‫‪,È"·Â ‰ ȯ·„ ‰Á„˘ ‡È ˙‡ Ù 'ÈÒ Ì˘ È"·Â · ‡ÏÂÏ‚Ó ‰"ˆ¯‰ ˙·Â˘˙· '¯Â ,Ô·ÂÓÎ ¯Á˘ Âχ Ìȯ·„Ï Ôȇ :È"·Â ‰ ÏÚ ÂÈ˙‰‚‰· ·˙Î‬‬
‫˘‪Ì˘ ‰˘Ú ‡Ï ‡Óˉ ˙ÂÁÈÏ˘· ˘„˜ ¯˘· Ï·˘ ¯Â‰Ë· Î"‡˘Ó ,Ô˘· ¯ÂÒȇ ‰˘Ú ˘‡¯‰ ˙Ù˜‰·„ ËÂ˘Ù ‡Â‰ ˜ÏÈÁ‰ ȯ‰‬‬

‫‡‪.‡ ,‚Ó ÔÈ˘Â„˜ Á"‡ ·È ‰¯È˜Á (˘„Á ¯Â‡ ÏÚ·Ï) ‰Îω ¯˜Á·Â ‚È ˙‡ ·Ù 'ÈÒ Ì˘ È"·Â · ‰‡¯Â .¯ÂÒÈ‬‬

‫‪.Ï·‡ ‰"„ „Ù 'ÈÒÂ Ì˘ (‡) ÂË 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰‡¯ .Á‬‬