Page 565 - HATAM-1

‫‪ˈ˙ ¯ÙÂÒ‬‬ ‫תשובה רב‬ ‫‪Ì˙Á‬‬

‫זל"ז‪ ,‬והא בלא הא לא מהני מידי‪ ,‬חו לשיטת‬ ‫לחברו וחברו לחברו עד זה שבראש שסמו‬
‫לאש‪ .‬ע"כ א ליכא עדי כנ"ל אפילו הוה‬
‫הסוברי כיו שראו כל מה שהיו יכולי לראות‬ ‫אמרינ שליח לדבר עבירה‪ ,‬ונאמר ג בשבת‬
‫שיי שליח לדבר עבירה‪ ,‬מ"מ אי ליכא עדי‬
‫עיי ב"ק ע' ע"ב‪ .‬ואי להארי וה' שנותיו יארי ‪.‬‬ ‫כנ"ל לית ל בה‪ .‬ואפשר נמי שצרי שיהיה כת‬
‫‪˙·Ë Â"Ë ˜"˘Ú ÌÂÈÏ È‰‚ ·"Ù . "‡ „"Ή‬‬ ‫א'‪ ,‬אבל ב' כתי עד הוה חצי דבר שהרי צריכי‬

‫˙˜ˆ"‪.˜"ÙÏ Á‬‬
‫‪Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫˙˘‪·¯ ‰·Â‬‬
‫]‪[˙¯ÂÒ‡ ˙ÂÏÎ‡Ó ÏÂÎ‡Ï ÌÈ‚ ‰‡Ù΢ ÈÓÏ ‰·Â˘˙ ¯„Ò‬‬

‫˘ ‪Ï" ‰Ï ˙È‬‬

‫לבעלה‪ ,‬דסופה ברצו משוי לה מעלה מעל‬ ‫‪ Â˙¯˜È‬הגיעני ונפשו היפה בשאלתו ע"ד מי‬
‫באישה‪ .‬מ"מ לא עלה על דעתו שיהיה בזה‬
‫משו מעילה בה' לחייב על זה שו עונש כל‬ ‫שהי' נחבש בידי נכרי וכפאוהו לאכול‬
‫שהוא וכתיב ולנערה לא תעשה דבר‡‪ ,‬א מעילה‬ ‫דברי האסורי ומחמת חולשתו נהנה לפעמי‬
‫באישה הוה‪ .‬וכעי שכתב בית שמואל סי' קע"ח‬ ‫מ האיסורי ‪ ,‬ובצאתו חפשי בעזה"י בא לשאול‬
‫סק"ד )דלא כמו שעלה על דעתו דלאבוה‬ ‫מה יהיה תשובתו כי קשה עליו לישב בתענית‬
‫דשמואל א אנסו לאכול חמ בפסח חייב משו‬
‫וג הוא עני ויקר פדיו נפשו‪.‬‬
‫סופו ברצו ישתקע הדבר(‪.‬‬
‫·‪ 'ÒÓ‬עירובי מ"ד ע"ב במתני' כל היוצאי‬
‫‪ Î"‡Â‬לכאורה אי מקו לקבל תשובה‪ .‬מ"מ י"ל‬
‫להציל חוזרי למקומ ‪ ,‬כתב שלטי גבורי‬
‫בהיפו ‪ ,‬אפילו לרבא והכי קיי"ל דמותרת‬ ‫סביב הרי" דבזמ הזה דמותר לכבות דליקה‬
‫אפילו לבעלה דיצרה אנסה‪ ,‬מ"מ הרי כתבו ש‬ ‫משו סכנת נפשות אי צרי תשובה‪ ,‬ורמז עליו‬
‫תוס' דשרה ואסתר וכיוצא בה לא היה סופ‬ ‫מג"א סס"י של"ד )סקל"ב(‪ .‬ומשמע א ירצה‬
‫ברצו ‪ ,‬דטובת של רשעי רעה היא אצל‬ ‫לקבל תשובה רשאי‪ .‬וצ"ל דס"ל כהפוסקי בי"ד‬
‫צדיקי ·‪ .‬וא"כ נהי מי שאיננו יכול להעמיד‬ ‫]ריש[ סי' קנ"ז דהרוצה להחמיר ולמסור נפשו‬
‫עצמו ויצרו מאנס אותו‪ ,‬עכ"פ יש לו להצטער על‬ ‫אפילו במקו שלא היה צרי ‪ ,‬קדוש יאמר לו‪.‬‬
‫א"כ הכי נמי אע"ג דבהתירא קא עביד‪ ,‬מ"מ א‬
‫שלא זכה להיות קדוש כנ"ל‪.‬‬ ‫ירצה לשוב על שלא נתקדש ולא מסר נפשו‬
‫רשאי‪ ,‬אלא שאי צרי ‪ .‬אבל להפוסקי דס"ל א‬
‫‪ 'ÈÁ·Â‬תורה שלי‚ אמרתי שע"ד הפשוט הא‬ ‫מוסר עצמו לסכנה במקו שאינו צרי ‪ ,‬נקרא‬
‫חובל בעצמו‪ ,‬אסור לקבל עליו תשובה כדאמרינ‬
‫דהחלוצה ירקה בפניו על שלא יבנה בית‬ ‫בירושלמי בפיה"כ )ה"ה( הנשאל הרי זה מגונה‬
‫אחיו‪ ,‬התורה מיירי בצדיקי גמורי ‪ ,‬והוא אומר‬ ‫והשואל כשופ דמי ודברי אלו נעשי בגדולי‬
‫מה אעשה ואי אפשר לי לייב ‪ ,‬כי אי אפשר לי‬ ‫ישראל דוקא‪ .‬וא"כ אי יחמיר ויקבל תשובה‬
‫להעמיד עצמי שיהיה כל כוונתי לש מצוה‬
‫וחוששני לפגוע באשת אח‪ ,‬וכדי עושה לחלו ‪.‬‬ ‫נמצא פע אחר לבו נוקפו ופורש‪.‬‬
‫א ירקה בפניו אי בני אל חי לא יכלו לכוו‬
‫‪ ‰ÈÓ‬הת בדליקה הוה תחלתו וסופו באונס‪,‬‬
‫לש שמי וק"ל‪.‬‬
‫משא"כ בחלבי ועריות דסופו ברצו ‪,‬‬
‫‪ ˜"Ù¯·Â‬דכתובות )ג‪ ,‬ב( ולדרוש להו דאונס שרי‬ ‫אולי י"ל דצרי תשובה‪ .‬אע"ג דפשוט יותר‬
‫מביעא בכותחא דאפילו לאבוה דשמואל דס"ל‬
‫ומשני משו פרוצות‪ .‬הת נמי משו‬ ‫בכתובות נ"א ע"ב דאשת ישראל שנאנסה אסורה‬
‫איסור והיתר לבעל קא מיירי‪ .‬אבל פשיטא‬
‫דמחויב לפרס דאונס רחמנא פטריה להפוסקי‬

‫˙˘‪·¯ ‰·Â‬‬
‫‡‪.‰ ¯ ˙‡ Ûχ‰ ˙ίÚÓ Á"„˘·Â ,Ô È˘ÈÈÁ ‰"„ Ì˘ ˙·Â˙Î Ò"Á 'ÈÁ '¯ .‬‬

‫·‪.‰ÊÓ ÌÂÏÎ ‡˙ÈÏ Ì˘ 'ÒÂ˙· .‬‬
‫‚‪.ÈÓ·È ‰·‡ ‡Ï ‰"„ ‡ˆ˙ ÈÎ ˙˘¯ÙÏ .‬‬