Page 19 - תקצירי תזות הנדסה ירוקה 2025
P. 19
חוברת תקצירים | מחזור ה׳ תשפ״ד
תהליך הקרנה של צרורות יבשים עם קירור באוויר מוביל לקבלת תערובת מסוג GW, בעוד שקירור במים עשוי לתרום ליצירת תערובת מסוג SW. שימוש בדגימות בעלות שטח פנים רטוב עם קירור באוויר הוביל לקבלת תערובת מסוג GP . נתונים אלו מצביעים על האפשרות לשלוט על סוג התערובת באמצעות שינוי
שיטת הקירור, דבר בעל השלכות כלכליות ותפעוליות על תהליך הייצור. משך ההקרנה הממוצע נמצא במגמה עם סוג הדירוג של האגרגטים. כאשר זמן ההקרנה עולה מעבר
ל-1.5 דקות, קיימת עלייה בסבירות לקבלת דירוג מלא. עלייה במסה הממוצעת של הצרורות בתערובת נמצאה קשורה לעלייה באחוז האגרגט הגס, מה שמחזק
את ההשערה כי ניתן לשלוט על התפלגות הגרגירים באמצעות התאמת פרמטרים שונים בתהליך הייצור. משמעות ותרומה למדע ולתעשייה: ממצאי המחקר תורמים משמעותית לקידום קיימות סביבתית בתעשיות הכרייה והבנייה. המחקר מדגים כי ניתן להפחית משמעותית את צריכת האנרגיה הנדרשת לריסוק סלע אבן צור באמצעות שימוש בטכנולוגיות מתקדמות, ובכך לצמצם את הצורך בכריית חומרי גלם חדשים ולהקטין את פליטות גזי החממה. המחקר מציע פתרון מעשי לניצול מיליוני טונות של "פסולת" כרייה, תוך הפיכתן לאגרגטים באיכות גבוהה לשימושים הנדסיים. יישום השיטה בתעשייה עשוי להוזיל עלויות ייצור, להקטין את ההשפעה הסביבתית של כרייה ולשפר את היעילות האנרגטית של תהליכי עיבוד מינרלים. בנוסף, ממצאי המחקר משמשים בסיס לפיתוח טכנולוגיות נוספות בתחומי הבנייה הירוקה וניהול משאבי
טבע באופן בר-קיימא.
מילות מפתח: סלע אבן צור, מישור רותם, חימום במיקרוגל, ריסוק יעיל, קיימות סביבתית, פסולת כרייה, תשתיות כבישים, בנייה ירוקה, יעילות אנרגטית.
19
