Page 81 - תבוסת הרוע

77
ַנְשִׁבּית ֶאת ַהְמִּדיָנהכּוָּלהּ. ֶזה ִיַקּח ֳחָד ִשׁים, ְואוַּלי ַאף ָשִׁנים, ַאךְ ֵבּיְנַתִים ָאנוּ ְמַחְנִּכים דּוֹר ָחָדשׁ ֶשׁל ֶאְזָרִחים.
וּ ַב ְבּ ִחירוֹת ַה ָבּאוֹת ָיבוֹא ַמְהָפּךְ, ֶשִׁיְּקַבּע ַמְסְמרוֹת ֲח ָדשׁוֹת, חוָּקּה ְלדוֹרוֹת.
ִנ ְשׁ ֵקנוּ ִהיא ָהרוּ ַח, ַהנּוֹ ֶשׁ ֶבת ִמ ָכּל ִנ ְפנוּף ֶדּ ֶגל, וִּמיְליוֵֹני ְדָּגִלים ְכֻּחִלּים-ְלָבִנים, ְמחוְֹלִלים ְסָעָרה, וַּמְגִשׁיִמים ֶאת ַהִתְּקָוה.
האביב הסתיים בשרב נורא. הקיץ בפתח, על חופשותיו. השיגרה שוחקת, והמחאה משנה את ציבעה.מהתפרצות של זעם, היא הופכת לחלק מחיינו.כבר לא סופרים אם במוצאי שבת הגיעו לקפלן 150.000 או 120.000. סופרים רק את מספר השבועות למחאה, 20, 21, 22... ואת כמות האירועים ברחבי הארץ, ומספרם גדול בכל סוף שבוע ,ובכל יום. ולמעלה מכך, המחאה התפשטה גם לחו"ל. שרי הממשלה שיצאו "להתאוורר" בניו-יורק, פריז ובירות אחרות, הופתעו כש"עשו להם רוטמן", ומפגיני המחאה נצמדו אליהם בשאלות קשות...