Page 20 - 1973 משא קטלוג
P. 20
חמישים שנה למלחמת יום הכיפורים – תערוכה
חמישים שנה חלפו מאז המלחמה הקשה שנפתחה בהפתעה רבתי, ועדיין המראות הקשים מן הקרבות, הקולות, הריחות וזעקות הפצועים, אינם מרפים. יש מי שלילותיהם עדיין טרופי שינה, יש מי שנדרו לזכור ולהזכיר, יש מי שכתבו, ויש מי שנתנו לכך ביטוי אחר. המלחמה הקשה חרצה בגוף וחרתה בנפש צלקות רבות, חלקן עדיין נראות ומהוות עדּות לאותם ימי סער וקרב. לא מעט מן הלוחמים שנטלו חלק במלחמת יום הכיפורים – לוחמים מן השורה ומפקדים שונים, בכל חילות צה"ל – נתנו ביטוי לאותן חוויות שספגו. אלה חוויות שראו בעיניהם, בלהט הקרב, ביבשה, באוויר ובים – את האש ַה ְּמ ַא ֶּכ ֶלת ְּב ַ ׂשר אדם ומכונה, לפעמים שלהם ולפעמים של חבריהם – חוויות ששמעו באוזניהם והריחו באפיהם וגם חוויות קשות בשבי
האויב. אלה חוויות, שאי אפשר למחוק מן הזיכרון במשך כל החיים. במלאות חמישים שנה למלחמה נפתחה תערוכה בשם "1973 – יומן משא" בבית יד לבנים בנתניה, המציגה את חוויות
הלוחמים אשר נתנו להן ביטוי באמצעים אמנותיים מגוונים. 40 לוחמים משתתפים בתערוכה – לוחמים, מפקדים, פצועי גוף ונפש, מי שהיו חיילים בשירות חובה ומי שהיו מבוגרים יותר בשירות קבע ובמילואים. יש מי שכתבו וציירו עוד במהלך המלחמה ורבים עשו זאת לאחר מכן.
ביקרתי בתערוכה. הלכתי על בהונות בין היצירות המרגשות, המוצבות על מעמדים ייעודיים או תלויות על הקירות. הזיכרונות צפים ועולים שוב, ובהם מראות מן הקרבות, זעקות הפצועים, רעש מנועי הטנקים ורעם המטוסים בשמים, סיפורי חוסר האונים שבשבי וההתמודדות על השפיות והתקווה, הכעס על ההפתעה שבפתיחת המלחמה, וגם הבעת
תקווה לאחר המלחמה בקיום השיחות עם המצרים. באחת היצירות עזות הביטוי נראות דמויות של חיילים הולכים אל גורלם בטור ונכנסים בזה אחר זה למטחנת בשר ישנה, רמז לגורלם שנחרץ, ושרידיהם נאספים בקסדת פלדה ישנה וחלודה – יצירתו של דוד יסעור (גיטלר), שהיה מפקד טנק
