Page 12 - על סיפורים ואנשים 4.8.23
P. 12
4 ספרים ומחלות
"בימים הארוכים שבהם חיליק שוכב במיטתו, גופו לוהט, אפו נוזל כמו ברז, ואוזניו חסומות בכדורי צמר גפן, היה מקיף את עצמו בספרים. בכל פעם שהצמרמורת התפוגגה, וחומו נרגע, היה קם מהמיטה ואוסף ספרים מהמדפים שהתקין רוברט בסלון, מהמגירות שבתחתית ארון הקיר שבמסדרון, משלושת הארגזים העמוסים שמתחת למיטה של רוחמה
ורוברט, מהארונית המתנדנדת שבמרפסת. אוסף מכל הבא ליד ומסדר במיטתו: שני ספרים משני צדי הכרית ועוד אחד מתחתיה, טור ארוך לאורכה הימני של המיטה וטור ארוך לשמאלה, בקצה המיטה היו הטורים נפגשים וסוגרים סביבו חומה בצורה, ועוד שני ספרים היה מניח על חזהו ובטנו, וכך שוכב שעות ארוכות, נושם את האבק העולה מן הספרים ואופף אותו בסמיכותו. את השמיכה היה כורך היטב, מושך את קצותיה שתעטוף את מבצרו, מתחפר בתוכה, ומותיר סדק קטן - שייכנס קצת אור. ואז, היה מציץ בתוך אחד הספרים, מגלה שם מילים ומתאהב. מילים כמו 'אש' ו'קדרות' ו'חשרה' ו'צמרת' ו'גרוגרת' ו'עטינים' ו'מרשעת' ו'חמיצות' ו'הדף' ו'שצף' ו'מאכלת' ו'מאפליה' ו'כליה'. רובן חסרות פשר, אך את צלילן, היה יכול לפזם בשקט עד שרוחמה הייתה מרימה את השמיכה, ואומרת, "עוד פעם בנית לך ארמון מהספרים? איך תבריא אם תנשום את האבק שלהם?" ואז, מתיישבת על קצה המיטה, ישבנה מועך שני ספרים לפחות, ואומרת, "אני משוגעת עליך חיליק, שאתה עוד לא בן שבע וכבר אתה יודע לקרוא." וחיליק עונה, "אני יודע לקרוא רק את המילים. אני עוד לא יודע לקרוא את הסיפורים." ורוחמה הייתה מחייכת, "זה בגלל שאתה לוקח ספרים של גדולים, ויש שם סיפורים שגם אני לא תמיד מבינה, למרות שגם אני התחלתי לקרוא מאוד מוקדם ומאוד אהבתי לקרוא." וחיליק עונה, "אני לא אוהב לקרוא, אני אוהב ספרים". "ומה ההבדל?" היא הייתה שואלת; והוא עונה, "כשאהיה גדול' אני רוצה להיות כריכה." וחוזר על המילה 'כריכה', אומר אותה בלי דגש בכ"ף- כריכה חרוכה וחורקת, כמו ציפורניים על לוח שיש מחוספס, כריכה מחרחרת ונוחרת, מרוב הצינון. "בין הידיים שלי אני אחזיק מילים מילים מילים,
12
