Page 59 - על סיפורים ואנשים 4.8.23
P. 59
28 מי רשם את הספר
"יש לך ספרים לגיל שלי?" עומדת מולי ילדה/ נערה/ אישה קטנה. עיניה ושפתיה מאופרות. על הציפורניים לק כתום זוהר. אין לי שמץ מושג בת כמה היא. "בת כמה את?" "בת שלוש עשרה וחצי". ילדי בגרו. נכדי עדיין זעירים. קשה לי היום לקבוע גיל של עלמה צעירה. לא כל שכן אני מתקשה להמליץ על ספרים לגיל הזה. אני בדרך כלל שולחת את המבקשים לאגף הנוער. אבל מה עושים עם אלה שקראו את כל ספרי הנוער ומתעקשים להיות גדולים? הספרים שאנחנו קראנו בגיל צעיר, לא תמיד זוכים לתרגום עדכני, ולפיכך, הפונט מצריך מיקרוסקופ, והטקסט - מילון צמוד. כך ספריהם הנפלאים של אמילי ושרלוט ברונטה, ג'יין אוסטין, אוסקר ווילד ואחרים. והשאלה הגדולה יותר, האם התכנים של יצירות המופת הללו מעניינים את הנוער היום? אזני מצלצלות כאשר מישהו ניגש ושואל אותי, "מי רשם את הספר"... והן ממשיכות להצטלצל כאשר שואלים, לכמה זמן ניתן להשכיר את הספרים... באחד הימים הגיעו לספרייה זוג הורים וילד. ברגע מסוים האמא נעלמה מעיניו של הילד. "איפה אמא?" שאל הבן. "היא בפסיכולוגיה" הייתה תשובתו של האב. משהו לא מובן כאן? אני לא יודעת אם הוא מצא אותה עד היום. קוראת אחת ביקשה ממני את הספר, 'התפסנית מרחוב השיפון'. בנוסף לעובדה שהבחורה כנראה פמיניסטית, שכן הפכה את התפסן לתפסנית, היא החליטה משום מה שהיא נמצאת ברחוב במקום בשדה.
וספר אחר שביקשו היה 'כשנטשה בכתה', כנראה הגרסה הנשית הנעלמה
59
