Page 73 - על סיפורים ואנשים 4.8.23
P. 73
36 סנטימנטים
נ. אחזה בידה בדחילו ספרון קטן שכריכתו מתפוררת ודפיו חומים. נורית היא מתנדבת המתייצבת בספרייה בדבקות אחת לשבוע ומחפשת את מה שניתן לגרוע מן המאגר. הספר הנדון, 'בדד', מאת ריצ'רד בירד, בהוצאת עם עובד הישנה, כזו שהייתה פעם בכל סלון תרבותי שכיבד עצמו לדעת. רבים גדלו על דמותו של אדמירל בירד, המתעד בספרו את שנת 1934 בה שהה לשם מחקר בבדידות מוחלטת בסביבה הקשה והעוינת ביותר לאדם, הלילה החורפי בקוטב הדרומי. מפעל שכמעט עלה לו בחייו. "מה עושים עם הספר?" שואלת נ. ברור לי שספר כזה שומרים. גם אם סר חינו, צורתו איננה מלבבת וכבר שנים איש לא העיף לעברו מבט והוא רק צובר אבק על המדף. משאירים. שעות מספר אחר כך נכנסת קוראת לספרייה. "יש לכם אולי את הספר 'בדד' של בירד?" "דווקא כן. היום בדיוק דנו בו" היא לוקחת את הספר לידיה, שולחת בי מבט ממזרי ושואלת: "מה קורה אם למשל אני לא מחזירה את הספר?" אני בתגובה, "אני מניחה שהספר חשוב לך מאוד, ואני גם משערת שכנראה קשה להשיג אותו..." והיא – "הבת שלי טוענת שיש לנו אותו בבית אבל לא מצאתי". "אז קחי, אבל השתדלי מאוד להחזיר..." "כמובן". ועוד באותו עניין: הספר 'חכמת המלחמה' מאת המחבר הסיני סון טסו עמד משמים על המדף עד שהגיע הקורא ח. שחמד אותו. הוא החזיק בספר חודשים רבים, ובכל פעם שביקשתי שיחזיר, הייתה תשובתו, "ממילא אף אחד לא מתעניין בו". לא ממש משכנע, אבל הוא המשיך לעמוד במריו. לבסוף נאלץ כמובן להחזיר. חלפו שנים. ח. ומשפחתו הספיקו להיות בשליחות בחו"ל ולחזור. יום אחד
73
