Page 77 - על סיפורים ואנשים 4.8.23
P. 77
38 אבל איך זה יתכן?
אדם נרגש נכנס לספרייה ובידו הספר, 'אתה לא יודע להיות אבא' מאת מרדכי אקשטיין, (במקרה גם קורא שלנו). "מצאתי אותו בבית מלון בספרד, ורשום שהוא שייך לספריית קרית אונו", והוא ממשיך בהתרגשות "זה לא סתם מלון, זה מלון יוקרתי שעולה 1,000 דולר ללילה והיו בו ספרים בשפות שונות וביניהם גיליתי את הספר הזה". "נכון" אני מאשרת, "הספר היה שלנו אבל הוצאנו אותו מהמאגר כי יש לנו עותק משופר". "כן" ממשיך האיש להתלהב "אז אני מחזיר לכם אותו, והגעתי הנה במיוחד מרחוק". "תודה, אבל אין לנו צורך בו. כאמור הוא יצא מן המלאי". "אבל אני מבקש שתכתבו מכתב תודה בשם הספרייה שאוכל לשלוח למלון ולבשר שהספר הוחזר בשלום למקומו". לא עזרו כל ההסברים והשכנועים שלי שהספר כבר לא שלנו. ביקשתי מהאדון פרטי התקשרות. הנושא כעת בטיפול. ימים ספורים אחר כך הגיעה שיחת טלפון. קורא מבקש שאבדוק אם מופיע על שמו הספר 'מסע ליד-חנה' מאת כרמית גיא. אני בודקת בכרטיסו, הספר לא רשום. "הספר נמצא בידי כעת, ורשום שהוא שייך לספרייה של כפר אז"ר. מעודי לא הייתי שם ואני מחליף ספרים בשתי ספריות, אצלכם ובקריית קריניצי. איך הוא הגיע אלי?" הסברתי לו את אותו הדבר שאמרתי לקודמו, שספרים שאינם נחוצים לנו אנו מעבירים למכירה / למסירה לקהל, ויתכן שהספר הזה התגלגל לידינו, וכיוון שיש לנו עותק במצב טוב יותר הוא לא הוכנס למלאי. "זה פשוט לא יתכן" התעקש האיש "תבדקי שיש לכם עותק על המדף". בדקתי, ואכן יש לנו עותק. הוא עדיין לא נרגע. "איך זה יכול להיות" שמעתי אותו ממשיך את השיחה עם מישהו ברקע. זמן קצר אחר כך הוא הגיע נרגש לספרייה. "זה אני שדיברתי איתך קודם על 'המסע ליד-חנה'. את בטוחה שהספר לא שייך לכם?"
77
