Page 11 - קטלוג משא - 1973
P. 11
9
עבודות הצבע שהוצגו בתערוכה היו ברובן הדים אקספרסיביים של סצנות מהקרב, פרי תמונות זיכרון וסיפורי קרבות שנחרטו במוחם של המציגים, ויושמו על בד הציור במהלך השנים – ציורים סמי-ריאליסטים, חלקם בשפה ציורית-אקספרסיבית וחלקם בשפה תיאורית-נאיבית. במקביל הוצגו גם ציורים היסטוריים-מחקריים של אירועים ממוקדים.
הנטייההרווחתשלהפעילותהפיסוליתבתערוכההייתהלהתייחסלמסריםמחאתייםופילוסופייםאודותהמלחמה. ִּפסלימחאה אנטי-מלחמתיים הוצגו לצד הדמיות אקספרסיביות של סיטואציות דרמתיות. חלק ניכר מה ַּפסלים שהשתתפו בתערוכה, ליקטו חומרי גלם אותנטיים ליצירתם מהסביבה בה לחמו – אבן, ברזל ושרידי מתכת – ועיבדו אותם ברוח חוזקותיו, פגמיו וזיכרונותיו של החומר שמצאו. אלו שיקפו ישירות את הלך-רוחם ומחשבותיהם. אחרים האנישו את חומרי היצירה, בעיקר חמר פיסולי, ויצקו לתוכם
את המגע הפיזי של זיכרונותיהם, בעיקר הנפשיים.
אומנם, בית יד לבנים בנתניה, בו הוצגה התערוכה, אינו מקום מוצהר להצבת תערוכות אמנות, אך הוא הדגיש והסלים את המוטיבים התוכניים והרעיוניים של הקמת התערוכה – מלחמה נגד השיכחה, הנצחת הנופלים ותקומת הארץ. השילוב בין ההנצחה הקיימת במקום לבין הצבת אמנות הקשורה לתיעוד ולזיכרון, עיצב את התערוכה כיחידת אמנות כוללת, כמיצב טוטאלי מותנה מקום. הנרטיב
האוטוביוגרפי של האמנים התמזג עם המהות והצביון הקולקטיבי של חלל התצוגה.