Page 26 - קטלוג משא - 1973
P. 26
אלקרס אליהו במלחמת יום הכיפורים שירת במוצב “מצמד” בגדוד 68 בחטיבה הירושלמית, ונפל בשבי המצרי.
אלקרס נולד ב-1950 וגדל בלוד. בשנת 2000 החל ליצור במגוון סדנאות בבית הלוחם בתל-אביב, בהנחיית האמנים ברכה גיא והפסיכותרפיסט שי אבידן. במשך שנים רבות נמנע אלקרס מלשתף את קורותיו בשבי. בשנת 2016 גמלה בליבו ההחלטה לשתף את הציבור בחוויות העבר, ומאז אינו מפסיק את העיסוק באמנות לשמה – ציור אקספרסיבי בצבעי אקריליק ושמן
ופיסול בחמר. בשנת 2017 הציג את תערוכת היחיד הראשונה שלו בשם “חשוף”, שנדדה למספר מוקדים בארץ. מאז משתתף אלקרס בתערוכות קבוצתיות רבות.
ידיים בשבי, פיסול בחמר, 2017-2016 חופשי, פיסול בחמר, 2017-2016, גודל טבעי
העיסוק באמנות הינו, לדבריו, תרפיה לנפש. ״מילים אינן יכולות להביע את מה שחוויתי, וכשהבנתי זאת, החלטתי לפסל וליצור חוויה מוחשית, כזו שתאפשר לאנשים להתחבר למה שעברתי.” פסלי החמר של אלקרס, המוצגים בתערוכה “1973 – יומן משא”, מתארים את הקשיים הפיזיים מימי השבי, ואת העינויים האלימים למיניהם – מקלחות של רפש, הלקאות כשהגוף תלוי במהופך, כיבוי סיגריות על הגוף, איומים באקדח ועוד. מגע ידו האותנטי והזוכר של אלקרס טבוע בכל פרט ופרט של החמר השרוף. משאו הכבד לא נותר בחדרי העינויים וגם לא בחדרי החקירות, במתקן אליו הוכנסו השבויים עם שחרורם, אלא מועבר אלינו באופן מצמרר ומטלטל. זוג הידיים החשופות, הקשורות זו לזו בחוט חשמל ממתכת, מציגות – הן באופן קונקרטי-ריאליסטי והן מטאפורית-רוחנית – את הלפיתה החזקה, את הצלקת, שאינה נפרמת מגופו ומנפשו של האמן.
24
אליהו אלקרס
