Page 56 - קטלוג משא - 1973
P. 56
ישראלי עודד
במלחמת יום הכיפורים שירת כסמ"פ גדוד שריון 53, חטיבה 188, לחם ונפצע בקרב על קוניטרה, רמת הגולן. על תפקודו במלחמה הוענק לו "אות המופת".
ישראלי נולד ב-1951 בקיבוץ חמדיה, למשפחה בה האימא ציירה, והאב, נגר במקצועו, היה בונה את המסגרות לציוריה. בגיל הנעורים עבד במסגרייה של הקיבוץ והיה חרט מצטיין. לאחר מלחמת יום הכיפורים סבל ישראלי מפגיעה נפשית ואושפז מספר פעמים, גם במחלקות סגורות. העיסוק בציור ובפיסול החל במקביל למאמצים הגדולים שעשה, במטרה להשתלב בשיגרת החיים שאחרי תום הקרבות. פיתוח יכולת הציור, שהייתה טמונה בו מילדות, יצאה לראשונה מהכוח אל הפועל כאשר החל ללמוד אצל האמן החיפאי יהודה יציב. השפיעו על יצירתו הצייר אורי רייזמן, דגנית ברסל ונועם
רבינוביץ. עד יום מותו, כתוצאה מפגיעתו במלחמה, עסק בפיסול ובציור.
ללא כותרת, צילום של פסלים, 40/30
ישראלי צייר ופיסל כדי לתת ביטוי לחוויות הקרבות ולזיכרונות המלחמה, שגרמו לטראומה הנפשית. ציוריו מאופיינים בצבעים כהים וקודרים, ובמשיכות מכחולים רחבות, איטיות, כמעט סטטיות. נקודות אור של צבעים רוויים צצות מדי פעם. הקונסטרוקציות הפיסוליות, אותן בנה ישראלי מגרוטאות ומחלקי ברזל, שליקט בשוטטות שלו בשדות העמק וברמת הגולן, יוצרות קומפוזיציות מופשטות (הדהוד פנימי ואישי לקונסטרוקטיביזם הרוסי), בהן ניכר חיפוש דינמי אחר נקודת איזון חומרית. אלה משקפות הלך רוח דינמי ומתון כאחד, קונפליקט פנימי, שמייצג את הדיסהרמוניה הפנימית של אישיותו
ופנימיותו ואת תחינתו להרמוניה, איזון ויציבות. במקביל להכנת התערוכה "1973 – יומן משא", 50 שנה לאחר המלחמה, הוכר עודד ישראלי כחלל צה"ל, שנפטר בעקבות הפציעה במלחמה.
יהי זכרו ברוך.
54
עודד ישראלי
